ארגון ליב"ה מפרסם כי במהלך הגל הראשון של מגיפת הקורונה מערך הכשרות של הרבנות התחזק, והביקוש לתעודת כשרות מטעם הרבנות עלה. הרבנות מצידה ניסתה ללכת ככל הניתן לקראת בעלי העסקים, וותיקים וחדשים כאחד, ולהקל עליהם את תשלום האגרה על התעודה, תשלום השכר למשגיח הכשרות, תשלום על הכשרת העסק לפסח ועוד.
המחקר נעשה לאחר פרסומים שונים בכלי התקשורת, בהם נטען כי מסעדות רבות נוטשות את תעודת הכשרות מטעם הרבנות, בשל הקורונה והמצב הכלכלי. בארגון ליב"ה יצאו לבדוק את השטח, והופתעו גילינו שמדובר ב'פייק ניוז' וניסיון ליצור תעמולה שלא תואמת את המציאות.
ראשית, מבדיקת ארגון ליב"ה עולה כי הרבנות הראשית הוציאה הנחיה כללית לרבנויות המקומיות שלא לגבות אגרת כשרות בחודשיים הראשונים בהם השתוללה הקורונה, מה שהוביל להנחה שנתית של כ16% מגובה האגרה הרגילה.
בנוסף להנחה המשמעותית, ברשויות מקומיות רבות עברו המשגיחים לעבוד בשכר שעתי בלבד, ואף בהתנדבות, זאת על מנת להפחית את התשלום עבור בעלי העסקים מחד ולאפשר הפעלת העסקת ושמירה על כשרותו מאידך.
ברבנות רעננה לקחו את העניין צעד אחד קדימה, ופרסמה בתקופת הגל הראשון קריאה לתמיכה בעסקים הכשרים בעיר. הרבנות קראה לתרום ל'קמחא דקורונה' לטובת העסקים הכשרים, לקנות מהם אוכל קנוי לשבת, להזמין משלוחים, לרכוש שוברים למימוש לאחר סיום תקופת הקורונה ועוד.
אלי טייכהולץ, אחראי מחלקת כשרות במועצה דתית רבנות זיכרון יעקב, תיאר כיצד מצאה הרבנות דרכים יצירתיות להקל על בעלי העסקים בתקופה הקשה. הוא תיאר כי מיד עם פרוץ המגיפה שלחה הרבנות הודעות אישיות לבעלי העסקים בהן נכתב כי הרבנות מנסה למצוא פתרונות בנוגע למצב, וכל בעל עסק שנקלע לקשיים מוזמן ליצור איתם קשר.
תגובות בעלי העסקים הדהימו את פעילי הרבנות. כחלק מהפתרונות שבוצעו היו משגיחי כשרות שעבדו בהתנדבות, ללא לקיחת תשלום מבעלי העסקים. בנוסף השיגה הרבנות תרומות בכדי לממן את שכר המשגיחים, ולהוריד את הנטל מכתפי בעלי העסקים. הדברים הצטרפו להחלטת הרבנות הראשית על אי גביית תשלום האגרה החודשית בחודשים הללו.
טייכהולץ מספר כי אחד מהפתרונות היצירתיים שמצאו ברבנות זכרון יעקב יחד עם הרב אברמובסקי הוא מתן אישור לעסקים המותאמים לכך לעבוד בשבת, תוך עמידה בכללי הכשרות הנדרשים. בעלי העסקים חתמו על חוזה 'נוהל שבת' לתקופת הקורונה, והכל תחת בדיקה מדוקדקת של משגיחי הכשרות וקריטריונים של משרד הבריאות. ההיתר כלל השגחה של משגיח כשרות צמוד בשבת, ועמידה בכל הדרישות ההלכתיות.
לדברי טייכהולץ "בעלי העסקים היו המומים שניתן אישור כזה. ראו שאנחנו באמת מנסים לבוא לקראתם. חמישה עסקים חדשים ביקשו תעודת כשרות בתקופה ההיא, ויש עסקים שמבקשים גם כיום. בעלי עסקים שבזכות הקורונה גילו מחדש את היתרונות שבסגירת העסק בשבת, וביקשו להפוך לכשרים. לא חלמנו שזה מה שיקרה בזיכרון יעקב".
אחד מבעלי בתי הקפה בזיכרון יעקב עבד בשבת, והיה אחראי לספק לצימרים באזור ארוחות בשבתות. בתקופת הקורונה החליט בעל העסק לסגור את העסק בשבת ולהפוך לכשר. בהתחלה ניסו להניע אותו מהמהלך, כי כל בעלי הצימרים נאלצו לחפש עסק חלופי. בסוף הוא סגר בשבת, קיבל כשרות, ולפי טייכהולץ "היום הוא מדווח שעם הקורונה והכל – יש לו 50% רווח יותר מאשר בעבר. הרוויח גם את הבית והמשפחה בשבת, ואף רווח כלכלי".
בארגון ליב"ה אומרים "הנתונים בשטח מוכיחים כי הציבור בישראל רוצה יהדות ורוצה כשרות אמיתית ומסודרת דרך הרבנות".
בליב"ה הזכירו כי גורמים אינטרסנטים שונים מנסים כל הזמן לייצר מצג שווא ולהפיץ פייק ניוז כאילו הנתונים הם אחרים, וזאת באמצעות קמפיינים וכתבות שקריות, ואף ניסו לנצל את תקופת הקורונה לטובת הקמפיין, וכי חבל שעיתונאים נופלים בפחם.
