מי שקורא את החלטתה של שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה ריבי למלשטריך-לטר שניתנה השבוע, עלול לחשוב כי אנו חיים במדינת עולם שלישי.
על פני חמישה עשר עמודים מגוללת השופטת את התנהלות המועצה האזורית מטה אשר שבצפון הארץ בנוגע לבית ספר בכפר בדואי.
המועצה מנעה במשך ארבעה חודשים מתלמידים בדואים מהכפר שייח דנון, ללמוד בבית הספר הסמוך לביתם. הללו, בניה של אלמנה קשת יום, הפסידו לימודים ואף בחינת מתכונת בשל ההחלטה.
הסיבה להרחקה לא היתה עוולה כלשהיא מצד התלמידים אלא העובדה כי קרוב משפחתם נחשד במעורבות ברצח צעיר מהכפר הסמוך ערב אל ערמשה, ומחלקת החינוך במועצה חששה מנקמת דם של תלמידים מערב אל ערמשה הלומדים בשייח דנון.
הפרשה החלה בי"א אב תשע"ט. חוסין מחאמיד, צעיר בדואי מהכפר ערב אל ערמשה הסמוך לגבול לבנון, נרצח בדקירות באזור הכפר יאסיף.
חקירת המשטרה העלתה כי הרקע לאירוע הוא סכסוך בין חמולות מערב אל ערמשה ומהכפר הסמוך שייח דנון.
כתב האישום שהוגש בפרשה מתאר כי אחיו של הנרצח התארס עם נערה בת 14 וחצי הלומדת בבית הספר התיכון בכפר שייח דנון. במשפחתה חשדו כי נער בן 16 משייח דנון, תלמיד בית הספר, מנהל עמה קשר, ובין הצדדים החלה מסכת איומים הדדית.
בסופו של דבר, לאחר היתקלות בין הצדדים, נסעו הקטין בן ה-16 וראמה יחיה, עבריין מוכר משייח דנון, לפגוע בחוסין מחאמיד לאחר שזה איים על הקטין.
על פי המתואר בכתב האישום, השניים השיגו את הרכב בו נסעו מחאמיד וחבריו, הקטין ריסס לתוך הרכב גז פלפל, ואילו יחיא רצח את מחאמיד בדקירות סכין.
יחיא מואשם גם בהדחה בחקירה, שכן לאחר הרצח שוחח עם ידידתו שרונה מישייב, וניסה לגרום לה למסור הודעת שקר במשטרה לפיה שהו יחד בחורשה בשעות האירוע.
ובכן, לאחר האירוע, ולאור החשד כי אחד מתלמידי בית הספר אף מעורב ברצח, טוענת המועצה כי קיים חשש להתפרעויות אלימות בבית הספר ולחייהם של תלמידים קרובי משפחתו של החשוד.
קב"סית המועצה ומחלקת החינוך הורו באופן מידי על הרחקה מבית הספר של עשרה תלמידים לפחות, והללו נשלחו לביתם וחדלו להגיע לבית הספר.
במועצה דרשו כי התלמידים יעברו לבית ספר בעכו, הנמצאת במרחק של כ-25 דקות נסיעה משייח דנון, אך לאחר יום ניסיון, סירבו לכך התלמידים.
אמם של שניים מתלמידים אלו הלומדים בכיתה ח' וי"א, אלמנה קשת יום המפרנסת שבעה ילדים ועובדת בניקיון, סירבה להשלים עם העובדה שעל ילדיה נאסר ללמוד בבית הספר, ולאחר שניסיונות הידברות עם המועצה ומשרד החינוך לא צלחו, הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה לעניינים מנהליים.
בהחלטתה מגוללת השופטת למלשטריך-לטר את השתלשלות האירועים, תוך שהיא מותחת ביקורת חריפה ביותר על המועצה האזורית מטה אשר.
האם העותרת הסבירה לבית המשפט כי המשפחה מתגוררת במרחק של דקה וחצי הליכה מבית הספר, ואינה מבינה מדוע עליהם לנסוע למקום מרוחק.
האם התעקשה כי ילדיה אינם קשורים כלל לאירוע, אינם אשמים במה שקרה, ולא ברור לה מדוע בתה, שהיא ילדה טובה שרוצה ללמוד, וחברותיה שואלות אותה מתי תחזור, מדוע היא צריכה להישאר מחוץ למסגרת בית הספר.
שלומית אלעד, ראש מחלקת חינוך במועצה האיזורית אשר, הובילה את מהלך ההרחקה מבית הספר. היא סיפרה בתצהירים שהוגשו לבית המשפט על הסיבות להחלטה, וטענה כי ביום הלימודים הראשון הייתה התפרעות מצד ילדי ערב אל ערמשה בבית הספר, ולכן הוחלט שלא לאפשר לבני המשפחות "המעורבות ברצח" ללמוד בבית הספר כדי לשמור על בטחון התלמידים.
המועצה מצדה סיפרה כי כדי למנוע מהומות תוגברה האבטחה בית הספר, נשכרו שלושה מאבטחים נוספים ורכזי מוגנות.
הדברים הגיעו לכך שבית המשפט אישר באופן מיוחד את במהלך הדיונים לאחת התלמידות, תלמידת כיתה י"א, להשתתף בבית הספר במבחן מתכונת, שכן מבחן מתכונת ראשון כבר הפסידה בהיותה מחוץ למסגרת לימודים כלשהי. התלמידה הגיעה לבית הספר אך לא התאפשר לה לראות את בני כתתה.
לאורך התקופה התנהלו כמה פגישות בנוכחות נציגי משרד החינוך.
השופטת מציינת כי באחת מפגישות אלו נכחו ראש מחלקת החינוך במועצה, ראש המועצה ונושאי משרה נוספים במועצה, מנהלי בית הספר, מפקח משרד החינוך, הקב"סית ,מנהל קידום נוער, וזאת לצורך מציאת פתרון לשילוב הילדים, שכן "טרם נערכה סולחה".
רק בעקבות העתירה, משרד החינוך פנה בסופו של דבר למשטרה שמצדה אמרה כי לא קיים בידיה מידע אודות כוונה לפגוע בתלמידים. בסופו של דבר הציג משרד החינוך עמדה המצדדת בהחזרת התלמידים לבית הספר, בניגוד לעמדת המועצה האזורית.
השופטת קיבלה בסופו של דבר את עמדת האם והורתה לבית הספר להחזיר את הילדים, תוך שהיא מותחת ביקורת חריפה על הרשות שנכנעת לגורמים מאיימים עברייניים.
"מסקנתי היא כי יש להשיב את הילדים למסגרת בית הספר", כתבה השופטת. "אין לפגוע בילדים חפים מפשע, על לא עוול בכפם, רק משום שיש מתח בין שתי קבוצות תלמידים, כשהילדים אינם גורמי המתח ואין להם כל קשר לאירוע המתח".
"אינני רוצה להעלות על הדעת כי המשיבים 1 ו-2 (מנהל בית הספר והמועצה האיזורית א"ג) סבורים כי במעשה זה ירצו את תלמידי הכפר הסמוך, משל היינו חברה שבטית קדומה שמאמינה בנסיגת הרוע על ידי הקרבת זבח תמים", כתבה.
"אם יש חשש להתנהלות אלימה מצד מנהיגי קבוצות, הרי יש לפעול בנחישות כנגד חורשי המזימות, ולהרחיק את אלו מבית הספר, גם אם מדובר בהתנהלות שהיא קשה יותר לרשות או מסובכת יותר עבורה. הדרך הקלה ביותר שנקטו בה המשיבים היא להרחיק מהסביבה את מה שנראה להם אולי "הקורבן הפוטנציאלי", על אף שההרחקה גורמת נזק למי שהוא חף מכל רוע או מעשה שלילי", ציינה.
לדבריה, "הרחקה מבית הספר צריכה להיות של "התוקף" ולא של "הקורבן הפוטנציאלי". הרשות לא צריכה להתכופף בפני כוחות אלימים במחיר רמיסת זכויות של חפים מפשע. אל לה לרשות להתפרק מחובתה לשמור על החוק והסדר בבית הספר, גם במחיר של היערכות מיוחדת.
השופטת אף ציינה כי הרחקת הילדים מבית הספר סימנה אותם כמי שמעורבים ברצח ומסכנת אותם.
"הילדים מצויים כבר כארבעה חודשים מחוץ למסגרת הלימודים. יש לשער שנגרם להם נזק, הן מבחינה לימודית, והן מבחינה חברתית, וזאת בנוסף לכך שסומנו על ידי המשיבים כלפי חוץ כמי שיש לקשר אותם באופן זה או אחר לרצח, בשל הרחקתם מיד בסמוך לרצח מבית הספר, מהלך תקופה של ארבעה חודשים תמימים".
בכביש צריך להיות חכם ולאו דווקא צוד 3 י"ח טבת תש"פ 21:15 מאיר
לא להאמין עד כמה המערכת רקובה 2 י"ח טבת תש"פ 20:44 ח
למי שפחות מכיר את האיזור 1 י"ח טבת תש"פ 19:59 משה לוי