המחיצה שמאחורי פרעות תרפ"ט

היום , י"ז באב, מציינים את היום בו החלו פרעות תרפ"ט, במהלכם נרצחו 133 יהודים ונפצעו 339. יישובים ננטשו ונחרבו ברחבי הארץ, מצפת ועד לחברון.

אחד מהאירועים שנחשב לדומיננטי בשרשרת האירועים שהובילו לפרעות תרפ"ט הוא האירוע הבא:

מאות יהודים התכנסו ברחבת הכותל המערבי של הר הבית להתפלל את תפילות היום הקדוש בשנה, ליל יום הכיפורים של שנת תרפ"ט. היהודים, כמנהג עם ישראל, קבעו במקום מחיצה בין נשים וגברים וקיימו את התפילה ללא אירועים חריגים. 

אלא שלמחרת בבוקר יצא קצין המשטרה הבריטי דאגלס דאף עם עשרה מאנשיו כאשר הם חמושים בנשק ומצוידים בקסדות פלדה, בכדי להסיר את המחיצה בכוח. כשראו הערבים את נחישותם של הכוחות הבריטים ליוו אותם בצעקות "מוות לכלבים היהודים".

הורידו עכשיו את אפליקציית הקול היהודי לטלפון הנייד >>

ההמון, בראשו הקצין הבריטי דאף, הגיע לרחבת הכותל בה נערכה באותה העת תפילת יום הכיפורים. הקצין הורה לאחד החיילים שעימו להרוס את המחיצה והוא עצמו טלטל בחוזקה את הגבאי הישיש. הדבר גרם למרמור בקרב האוכלוסיה היהודית בעיר ונציגיהם פנו לממשלת המנדט הבריטי לביטול איסור המחיצה.

כאן נכנס לתמונה המופתי חאג' אמין אל חוסייני. אל חוסייני אמר אז כי מדובר למעשה בנסיון השתלטות של היהודים על הר הבית וכי הכותל הוא חלק מחומת החרם א-שריף, אחד המקומות הקדושים לאסלאם. בתגובה החלו הערבים בסדרת מתקפות והתגרויות ביהודים.

בעקבות לחץ מוסלמי, במהלך החורף של אותה שנה קבעו הבריטים כי הכותל הינו בבעלות מוסלמית אך גם ליהודים הזכות להשתמש בו.

לאורך השנה נמשכו ההתנכלויות עד שבתשעה באב הגיעו מספר חברי בית"ר לכותל המערבי עם דגל ישראל וקראו "הכותל - כותלנו, ובוז לממשלה". באותם ימים כינס המופתי כנס מוסלמי גדול במהלכו קרא כי "כל ההורג את היהודי - מובטח לו מקום בעולם הבא".

מתשעה באב החלו האירועים להתגלגל במהירות ובי"ז באב פרצו פרעות תרפ"ט אשר בהם נטבחו 133 יהודים בכל רחבי הארץ.

היום מציינים 90 שנה לפרעות תרפ"ט.

אם כבר הזכרנו את היסטוריית המחיצה בכותל. כדאי להכיר מעט את ההמשך: 

לאחר שנאסר על פי החוק הבריטי להעמיד מחיצה ברחבת הכותל, רב הכותל דאז הרב אורנשטיין הי"ד נהג לעמוד במקום קבוע בזמן התפילה, ועל ידי כך ליצור 'הפרדה' בין גברים לנשים (ע"פ יומן הכותל, הערות מבן המחבר, עמ' 470).  בשנת תרצ"א פנה הרב הראשי לישראל הראי"ה קוק לממשלה האנגלית בבקשה לקבוע ב'דבר המלך במועצה' סעיף שיעגן בחוק את ההפרדה בזמני התפילות. אך מחיצה עדיין לא הותרה, והצבתה גבלה בסכנת נפשות. כך נמשך הדבר עד מלחמת ששת הימים עם שחרור העיר העתיקה וחידוש התפילות במקום.