מדוח נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס ריבלין, עולה תמונה קשה של עבירה על נהלים וקשרים פסולים בין השופטת לנציג הרשות לניירות ערך.
מהדו"ח עולה כי השופטת פוזננסקי-כץ ניהלה את התיק בסיבוב המעצרים הקודם בפרשת בזק, ומתברר כי לאחר שיצאה לחופשת שבתון, פנה אליה מיוזמתו, בצעד חריג ומנוגד לכל דין, נציג הרשות לניירות ערך עו"ד ערן שחם-שביט, וביקש ממנה כי תשוב לפעילות עבור המעצרים וההתפתחויות בתיק בזק.
השופטת פנתה לסגן הנשיא לענייני מעצרים בבית משפט השלום בתל אביב, השופט עוזיאל, והודיעה לו כי חקירת הפרשה חודשה וכי היתה אליה פנייה לדון בבקשות שונות שהוגשו בפרשה המתחדשת. השופט עוזיאל אישר את המהלך, מבלי שנקט לכאורה בצעדים לבירור צורת התנהלות השופטת מול רשות התביעה בניגוד למקובל.
"זרעי הפורענות מצאו להם קרקע פורייה בדרכי השיבוץ האלה", כתב הנציב ריבלין.
בתחקור השופטת במסגרת הבדיקה, השיבה השופטת כי נענתה לפנייה של עו"ד שחם-שביט לדון בתוך שנת השבתון בתיק בזק, מאחר ו"הפניה אליה החמיאה לה".
"כאן נזרעו הזרעים הנוספים של ההתנהלות השיפוטית הקלוקלת ושל הפרקליטה המערכתית הפסולה", הוסיף ריבלין.
בפני ריבלין נחשפו התכתבויות נוספות של השופטת ונציג הרשות לניירות ערך, מהן עלתה תמונה של התכתבויות מתמשכות שגלשו לרמה אישית.
כך למשל כתב נציג הרשות לניירות ערך באחד המסרונים כי הוא מבקש להגיע להוציא צו מעצר, וציין כי "את תאהבי את הצו הזה". השופטת מצידה החמיאה לו וכתבה כי ציינה אותו לשבח בפני נשיא בית משפט השלום.
מהדו"ח עולים גם חילוקי הדעות בין נציגי הרשות לניירות ערך לנציגי המשטרה, ונציגת להב 433 שמסרה את עדותה ציינה "קרבות אגו" בין הצדדים, ואישרה אפשרות לפיה ביקשו מספר ימים רב יותר מאשר היו צריכים עבור החשודים.
למרות הממצאים החמורים המליץ הנציב ריבלין על העמדה לדין משמעתי של השופטת בלבד. נשיאת העליון ושרת המשפטים צפויות להודיע מחר האם יקבלו את ההמלצה או יבקשו להדיח את השופטת בהליך מיידי.
