פסק הדין שניתן היום (ה') בבית המשפט העליון בעניין הרב אליצור סגל הוא דרמה של ממש בכל הנוגע לחופש הביטוי בכלל ועבירת העלבת עובד ציבור בפרט.
מנתוני המשטרה עלה כי בכל שנה מוגשים כ-1,500 כתבי אישום על עבירת העלבת עובד ציבור, מה שמלמד לכאורה על אלפי נחקרים בגין עבירה זו בשנה, וזאת מאחר ולא כל המקרים מבשילים לכתב אישום.
יש שיגידו כי ההכרעה המשמעותית ביותר בפסק הדין היא שמעתה כל מקרה בו יש חשד להעלבת עובד ציבור, ידרוש אישור של בכירי הפרקליטות הן לפתיחה בחקירה, הן לסגירת התיק והן להעמדה לדין, דבר שחל עד כה כנגד נבחר ציבור או עובד ציבור בכיר בלבד.
"אני סבורה כי ראוי להתנות את ההעמדה לדין ופתיחה בחקירה בגין עבירת ההעלבה בקבלת אישור מוקדם לכך מבכירי הפרקליטות וזאת בכל מקרה שהוא, לרבות כשהעלבון מכוון כלפי עובדי ציבור זוטרים", כתבה נאור. כלומר, היכולת של כל חוקר זוטר להחשיד את מי שהוא מעוניין בכך בהעלבת שוטר בגין אמירה שלא מוצאת חן בעיניו, דבר שכאמור מתרחש באלפי מקרים, נבלמה.
עוד קבעה נאור בפסק הדין כי אמירה פוליטית לא תחשב כעבירה ברובם המכריע של המקרים. "אציע לצעוד צעד נוסף ולקבוע כי מקום שהביטוי המעליב הינו ביטוי פוליטי העבירה לא תחול ברובם המכריע של המקרים, אם לא בכולם", כתבה.
בנוסף הבהירה השופטת כי "ככל שמדובר בעובד ציבור בכיר יותר, כך קטנה ההסתברות לפגיעה בערך המוגן של העבירה, ומנגד ככל שהגורם העולב הוא גורם מקובל בציבור הזוכה להערכתו כך תגדל ההסתברות לפגיעה".
שיקול חשוב נוסף הוא היקף תפוצתו של הביטוי. "בהקשר זה, לדעתי יש להבהיר כי העבירה תחול רק אם העלבון הובא לידיעת עובד הציבור או בנסיבות שבהן סביר כי יגיע לידיעתו (והמתבטא היה מודע לאפשרות זו). העובדה שעובד הציבור המסוים שכלפיו כוון העלבון אכן נפגע ממנו עשויה אמנם לסייע בהערכת ההסתברות לפגיעה בערך המוגן, אך אין לייחס לה משקל מיוחד".
יש לציין כי שמונת השופטים הנוספים בהרכב קיבלו את פסק הדין במובן של זיכויו של הרב סגל, אך חלקם חלקו על חלק מהנקודות שביקשה נאור ליישם.
מדובר בהבהרה והרחבה של פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין אונגרפלד, עליו מושתתת בשנים האחרונות המדיניות המשפטית בנושא העלבת עובד ציבור.
אנקדוטה מעניינת בשולי פסק הדין היא העובדה שהרב סגל צפוי לקבל לידיו חזרה סכום של 7,000 ש"ח אותו הוציא מכיסו בעקבות פסק הדין של בית משפט השלום שגזר עליו מאסר על תנאי, פיצוי של 4,000 ש"ח לרבצ"ר, וקנס של 3,000 ש"ח. את הקנס תשלם כמובן המדינה, אך את הפיצוי ידרש לכאורה הרבצ"ר וייס להוציא מכיסו מספר שנים לאחר שהופקד לחשבון הבנק שלו.
עו"ד איציק בם שייצג את הרב סגל מציין את העובדה שמדובר בתקדים השני במסגרת ההליך, שנמשך כ-11 שנה, לאחר שבמסגרת הטיעונים המקדמיים הביא לפסק דין תקדימי המחייב את המדינה להעביר לו נתונים אודות מספרי התיקי שפתחה בעבירות דומות בכדי להוכיח טענת הגנה מן הצדק.
"אני מברך על פסק הדין, רק חבל שלמערכת המשפט לקח אחת עשרה שנים להגיד את המובן מאליו", הוא אומר לקול היהודי. "במשטר דמוקרטי מותר להעביר ביקורת גם אם היא חריפה, בוטה, נשכנית ואפילו בלתי מוצדקת, על עובדי ציבור בהקשר של תפקידם הציבורי".
"צה"ל מסכן את חייליו על מנת להימנע מפגיעה באוכלוסיית האויב"
הרב אליצור סגל הורשע בהעלבת עובד ציבור בעקבות מאמר שפרסם לפני כשלוש עשרה שנים ובו ביקורת על הרבצ"ר דאז ישראל וייס. הביקורת התייחסה לבעיות בנושאי מוסר לחימה, צניעות, שבת, כשרות, וגירוש יהודים להם היה שותף וייס על פי המאמר, מתוקף תפקידו.
המאמר פורסם באתר 'מנהיגות יהודית', בידי הרב סגל שהיה עורך האתר. רק שנה וחצי לאחר פרסום המאמר פנו מהמשטרה לרב וייס והציגו אותו בפניו , ובעקבות כך הוגש כתב אישום נגד הרב סגל.
"נתחיל למנות את האירועים החמורים אשר הובילו את הרבנות הצבאית מטעם אל השפל הנוכחי", כתב הרב סגל במאמרו. "ראשית, מאז תחילת הלחימה צה"ל מסכן את חייליו על מנת להימנע מפגיעה באוכלוסיית האויב. התנהגות זו לא רק שהיא אנטי-הלכתית אלא גם אנטי אנושית - שום צבא בעולם לא נהג ולא נוהג כך... בעיר קודשנו ג'נין נפלו 31 מחיילינו בגלל התנהגות מחפירה וקודם לכן נפלו שישה מחיילינו בקבר יוסף לאור אותה תפיסה", כתב הרב סגל.
"מי אם לא הרב הצבאי הראשי היה אמור להוציא פסק הלכה חתוך וברור שיגיע לכל חייל וחייל ולכל קצין וקצין המחייב אותו להגן קודם כל על חיי חבריו הלוחמים לפני חיי האויב? אבל הרב הצבאי הראשי שתק ושתיקתו רועמת יותר מאלף רמקולים. הרב הצבאי הראשי שותף לרצח – איסור ייהרג ובל יעבור".
"שנית, מאז קום המדינה משרתות חיילות בצבא... לפני חמש שנים החל שינוי כאשר שרות הבנות הפך להיות צמוד לשרות הגברים. דבר המביא מדי יום לסיטואציות של איסורי עריות החמורים ביותר... הרב הצבאי הראשי שותף לגילוי עריות – איסור ייהרג ובל יעבור", הוסיף ומנה הרב סגל.
"שלישית, חילול שבת. בכל יחידות צה"ל כיום מחללים שבת שלא לצרכים מבצעיים על ימין ועל שמאל. השבת מזולזלת לגמרי במחנות צה"ל. אבל, בפינוי חוות גלעד נשברו כל הקודים כאשר אילצו חיילים שומרי מצוות לחלל שבת ללא שום צורך. הרב הצבאי הראשי שותף לחילול שבת שהוא איסור סקילה".
"רביעית, כשעלתה תכנית ההתנתקות לאוויר. תכנית הכרוכה בהריסת ישוב הארץ בהגליית אלפי יהודים. מי אם לא הרב הצבאי הראשי היה אמור להוציא פסק הלכה חד משמעי האוסר על כל חייל קצין או אזרח לקחת חלק בתכנית מתועבת זו? אבל הרב הצבאי אינו שותק אלא מגבה את התכנית מעל כל במה. הרב הצבאי הראשי שותף לביטול מצוות ישוב הארץ השקולה ככל התורה כולה".
"חמישית, לכולנו ידוע מה המצב האמיתי בבסיסי צה"ל. לכולנו ידוע באיזה רמה נשמרת שם הכשרות באיזה רמה מקיימים שם מצוות. הרב הצבאי הראשי שותף להאכלת מאות אלפי יהודים באיסורי דאורייתא".
"נסכם אם כן את קווי דמותו של הרב הצבאי הראשי", כתב הרב סגל, "מסייע לרצח – איסור סקילה, מסייע לגילי עריות – איסור ייהרג ובל יעבור, מסייע לחילול שבת – איסור סקילה, מסייע לביטול מצוות יישוב הארץ – השקולה ככל התורה כולה. די בזה ואין צורך להשלים את דמותו".
התלמידים העידו על התנהלות הצבא
במהלך המשפט שנמשך שנים ארוכות, העלה עו"ד איציק בם שיצג את הרב סגל, טענות רבות ומגוונות.
הרב סגל הביא עדים שיחזקו את דבריו על התנהלות צה"ל, כך הובא תלמיד של הרב ששירת כמשגיח כשרות בביסל"ח 5. המשגיח תיחקר את הטבחים בבסיס ולפי דברי עצמם כולם היו גוים רוסים מה שמביא לבעיית בישול עכו"ם.
עד נוסף ששירת בגדוד הנח"ל החרדי סיפר אף הוא על בעיות כשרות חמורות כאשר ראה טבחים רוסים גוים מכינים בכלי המטבח באחד הבסיסים הגדולים שניצלים בשריים עם חלב.
עד נוסף תיאר את בעיות הצניעות במהלך שירותו הסדיר בגולני, ובמילואים. באחת הפעמים אף ישנו חיילי יחידתו יחד עם חיילות באותו אוהל. בכל המקרים ידם של אנשי הרבנות הצבאית, באם נדרשו בכלל לבעיה, היתה קצרה מלהושיע.
העדים הגיעו בכדי להוכיח בין השאר את טענת ההגנה של הרב סגל – טענת "אמת דיברתי", שיש בה בכדי להגן על התבטאויותיו מפני הגדרת העלבה.
מצד התביעה העיד הרבצ"ר וייס שטען כי אין שמץ של אמת בטענות וסיפר כמה נפגע מהמאמר.
בתגובה לטענת התביעה כי מדובר בהעלבת עובד ציבור השיב הרב סגל כי "המאמר הזה אין בו עלבון, אלא חוות דעת מקצועית ולכן לא שייך להגדיר זאת במושגים של עלבון, אלא כחוות דעת מקצועית על התפקוד שלו בתחום המקצועי שבשבילו הוא התמנה לרב.... זו לא לשון פוגעת אלא מקצועית. זה כמו שאתה בא לרופא והוא אומר לך מהי מחלתך, זהו לא עלבון אלא חוות דעת מקצועית, כך גם מה שכתבתי הינה חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית".
