דבורת הדבש ממשיכה להפתיע את החוקרים. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קיימברידג' בארה"ב מצא כי, דבורת הדבש מצליחה לאתר את צוף הפרחים, מזונה העיקרי, בזכות 'הילה כחולה' הנוצרת סביב עלי הכותרת של הפרח ומאותת לדבורה על מיקומו המדויק של מקור האביקים בפרח.
המחקר התבצע על ידי צוות רב תחומי של מדענים מאוניברסיטת קיימברידג' מהמחלקות למדעי הצמח, כימיה ופיסיקה, בשיתוף חוקרים עמיתים מהגנים הבוטניים המלכותיים באנגליה וממכון המחקר על שם אדולף מרקל בשוויץ. הממצאים פורסמו בכתב העת Nature.
המחקר יוצג בכנס 'דבורים והאבקה' ע"ש הטייס והדבוראי זוריק לב, שיתקיים ביוזמת מועצת הדבש ומשרד החקלאות ב- ל' כסלו בקריה החקלאית בבית דגן. בכנס ישתתפו חוקרים, ומומחים מהארץ ומהעולם, ויתקיימו דיונים והרצאות מקצועיות בנושא הקריטי של שימור ענף הדבורים ופעילות האבקת הדבורים.
זאב מידן, מנכ"ל מועצת הדבש אומר: "לאחרונה הורחבו המחקרים באוניברסיטאות ובמכונים מקצועיים בעולם בתחום ענף הדבורים, ומושקעים תקציבים רבים, במטרה לגלות כיצד ניתן לסייע למאביקה החשובה ביותר בעולם, להמשיך לבצע את עבודתה בהאבקת צמחי החקלאות המייצרים מזון לאנושות והחי ולהצילה מהכחדה. זאת עקב העלמות מסתורית של כשליש מאוכלוסיית הדבורים בעולם. חושיה של דבורת הדבש תמיד הדהימו את החוקרים ברחבי העולם, ממצאי מחקר זה מסבירים את היכולת הגבוהה של הדבורים לחוש מרחוק את צוף הפרחים, המאפשרת להן ללקט מזון ביעילות רבה יותר ומתוחכמת במיוחד" אומר מידן ומציין כי 80% מגידולי החקלאות בעולם נוצרים בזכות דבורת הדבש המאביקה העיקרית בטבע וכי ללא הדבורה אין לנו מזון מהצומח.
במסגרת המחקר נבחנו מיני פרחים נפוצים מאוסף המינים של הגן הבוטני באוניברסיטת קיימברידג', אשר נצפו מזוויות מסוימות וכיווני אור שונים. המחקר מצא כי על גבי עלי כותרת הפרח, קיימות גבשושיות 'ננו' מזעריות אשר מפזרות חלקיקי אור בצבע כחול ויוצרות אפקט אור עדין במיוחד, שכונה במחקר על ידי המדענים כ- 'הילה כחולה'.
פרופ' בוורלי גלובר מנהלת הגן הבוטני של קיימברידג', ממובילי המחקר, שיחזרה עם צוות המחקר, משטחים מלאכותיים של 'הילות כחולות' ונבדקה השפעתם על המאביקים בפרח. הצוות יצר שלושה משטחים מרובעים בעלי מרקם פני שטח שונה- המשטח הראשון בעל פני שטח חלק, השני בעל פני שטח גליים כאשר הגלים בו אחידים, והמשטח השלישי בעל פני שטח גליים שאינם אחידים, אשר יוצרים אפקט אופטי של 'הילה כחולה' בדומה לפני השטח שהתגלו על גבי עלי הכותרת של הפרחים במחקר.
בשלב השני החוקרים הציבו נוזל מתוק על גבי משטח אחד, ונוזל מריר על משטח שני ואז שיחררו דבורים מסוג בומבוס. החוקרים הזיזו את המשטחים, שינו את סוג המשטחים בהם השתמשו לצורך הניסוי ולבסוף הצליחו להוכיח כי הדבורים עדיין נגשו למשטחים עם הנוזל המתוק, רק על ידי זיהוי האפקט האופטי של ה'הילה הכחולה' שנוצר בעקבות מרקם פני השטח הגלי הלא אחיד.
עוד גילה צוות המחקר כי, תופעת ה'הילה הכחולה' נוצרת באופן עצמאי פעמים רבות במגוון רחב של צמחים פורחים, אך הגיעו לתוצאה זוהרת במיוחד כאשר קיימים בפרח מחסני צוף בשיעור גבוה במיוחד, המגביר את נראות ההילה.
פרופ' גלובר מתארת בהתרגשות את הליך המחקר: "פרויקט המחקר החל בעקבות גילוי מקרי של נראות 'הילה כחולה' סביב פרח, תוך כדי הליכה בגינה. למעשה מצאנו במחקר, שאפילו על גבי עלי כותרת בודדים נמצאו באופן מפתיע מבני אור מרובים במיוחד, תופעה פיזיקאלית זו נקראת- 'הפרעה'.
הדבר שהלהיב אותנו הוא, שזהו מעין 'טריק' אופטי חדש של הפרח. מסתבר כי פרחים מסוגלים להשתמש ב'הפרעה' זו , בכדי ליצור צבע מסוים, וזה די חכם. תמיד הנחנו שה'הפרעה' שאנו רואים במשטחי העלים היא רק תוצר לוואי מקרי, של חיי הפרח, ושלא ניתן לייצר 'הילות כחולות' מרובות מאלו",
אומרת פרופ' גלובר ומוסיפה, "זו הייתה הפתעה אמיתית לגלות כי איתות ההילה, נוצר על ידי תופעת ה'הפרעה' ומאפשר לדבורים למצוא את הפרחים האביקים בצורה יעילה ומדויקת יותר."
מחקרים קודמים בתחום בוחנים באופן תמידי את כושר הדבורה לזיהוי מאביקים, וגילו כתמיד הרמוניה ומערכת יחסים ייחודית בין הדבורה לפרח המייעלת את פעולת האבקה, לדוגמה באוניברסיטת בריסטול שבאנגליה, בדקו את רגישות הדבורים לשדות החשמליים שמפיקים הפרחים וקבעו, כי דבורת הדבש מזהה באמצעות השדות החשמליים הנוצרים מהחיכוך בין האוויר לבין חלקי גופה, את השדות החשמליים שמפיק הפרח עצמו, ומשדרים לדבורה על כמות הצוף שהוא מכיל.
פרופ' גלובר מוסיפה: "הממצאים פותחים הזדמנויות חדשות לפיתוח גילוי מאביקים בצורה יעילה יותר, כמו גם אפשרות לחקור כיצד צמחים שולטים ברמות ה'הפרעה' על גבי העלים שלהם. אין ספק כי הביולוגיה ההתפתחותית של היווצרות ההילה הכחולה, היא תעלומה אמיתית ומרתקת".
זאב מידן, מנכ"ל מועצת הדבש מוסיף: "גם בארץ מרחיבים את המחקרים בתחום ענף הדבש והדבורה. קיימת חשיבות עליונה לסייע להמשך קיומו של ענף הדבורים, אשר אינו מתבטא רק בייצור דבש, אלא גם, בהאבקת 80% מהיקף הגידולים החקלאיים בעולם. ענף הדבורים בארץ משמש כתשתית לייצור החקלאי באמצעות האבקת הגידולים שהיקף התוצר השנתי שלהם הוא כ-2.5 מיליארד שקלים בשנה. ללא פעולת האבקה של הדבורה, יגרם נזק חמור לענף החקלאות בישראל ולא יתקיים ייצור מזון מהצומח, ירקות ופירות".
בועז בן זאב, דבוראי ממכוורת דבורת התבור, אומר: "מחקרים מסוג זה, והתוצאות המעניינות שלהם, הינם בעלי פוטנציאל מועיל במיוחד עבורנו הדבוראים. במידה ובעתיד נצליח לזהות בצורה מדויקת צבעים שמושכים דבורים נוכל ליישם זאת ולכוון את הדבורים למקומות בטוחים עבורן ונוכל אולי להרחיק אותן ממקומות מזיקים. מאחר ואנו נמצאים בתקופה קריטית שעתידה לקבוע את המשך קיומה של דבורת הדבש, כל מחקר וגילוי חדש מסוג זה תורם לענף החשוב ביותר, אשר רק הוא יכול להבטיח את המשך החקלאות במדינת ישראל ובעולם בכלל".
מנתוני מועצת הדבש: בישראל כיום 500 דבוראים אשר מטפלים ומטפחים 110,000 כוורות הפזורות בנקודות מרעה צופניות ברחבי הארץ. דבורת הדבש הינה המאביקה הבלעדית בחקלאות ובישראל 60,000 כוורות המשמשות להאבקה.
