פעילות המתנדבים של מטה 61 לגוש הימין הולכת ומתרחבת. לאחר שבסוף השבוע שעבר הגיעו הפעילים לעיר בת ים, בשעות הצהרים הונפו השלטים "יהודי מצביע למדינה יהודית" ברחבי העיר נתניה.
על השלטים נכתב בין היתר "61 לגוש הימין", "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים". בירושלים חילקו נשים ערכת נרות שבת וחומר הסברה, זאת במטרה להעלות את אחוז ההצבעה לכל אחת ממפלגות גוש הימין.
המטה, שהוקם בידי תלמידיו של הרב יצחק גינזבורג, פרסם לו"ז פעילות עד הבחירות ולפיו הפעילים יצאו לערים נוספות בהם בחנו ומצאו כי אחוזים גבוהים בקרב תושבי המקום מחזיקים בדעות ימניות, אך עם זאת אחוזי ההצבעה במקום נמוכים. בין היתר יגיעו הפעילים לראש העין, בית שאן, רחובות ועוד, שם יתקיימו תהלוכות, שלטים ודוכני הסברה.
פנינו לשניים ממארגני הפעילות – נריה אופן והרב גדי בן זמרה, וביקשנו מהם לספר מה עומד מאחורי הקמת המטה.
הרב גדי בן זמרה, ראש אולפנת מעלה לבונה ומיוזמי מטה '61 לגוש הימין', מקדים ואומר כי נריה אופן טוב ממנו במספרים ובהערכות מסודרות, אך הוא רוצה קודם לדבר על מה שעומד מאחורי היוזמה, "התהליך הנפשי" כהגדרתו.
"אפשר לומר שחשים אווירת נכאים בציבור הדתי-ימני. אנשים איבדו את הלהט והברק, להרבה אנשים אין חשק בכלל להסתכל בתוצר של המפלגות השונות, על מרכיביהן השונים, כל אחת מה שיש לה להציע".
"לכן, הכיוון הזה של מטה 61 בעיני מציע פשוט לא להסתכל כרגע על כל איך שנראה הציבור הדתי והייצוג הפוליטי שלו, ולראות את הדברים ממבט אחר, להסיח את הדעת למבט אחר".
הרב גדי אומר לנו שהמטה מבקש לקחת את החמיצות שהציבור חש כתוצאה מפוליטיקה עכורה ולהמיר אותה למשהו אחר – "במקום לאכול אחד את השני, פשוט ללכת על משהו מוסכם ורחב הרבה יותר". מהו? לטענת הרב גדי, "יש מי ש'בשם ישראל יכונה' ויש מי שמתנער משם ישראל או לוקח את 'שם ישראל' למקומות אחרים ולא ראויים, ואנו רוצים לשים את האצבע על הנקודה הזו ולומר שעליה הבחירות יוכרעו – האם אנו רוצים להתגבש סביב הנקודה היהודית או חלילה לא".
נריה אופן, פעיל מוכר מתנועת דרך חיים וכמי שטבע את הסיסמה 'יהודים אוהבים יהודים', מסכים עם דברי הרב גדי, ומבקש לדבר על הנתונים: "מניתוח שיעורי ההצבעה במערכות הבחירות האחרונות, נראה שבין 250 ל-300 אלף מצביעי ימין, בשונה מהעבר, לא מממשים את זכות הבחירה שלהם, כאשר יש טענה של מומחים לענין שמספיק ש-150,000 מתוכם מצביעים, הבחירות הקרובות מוכרעות".
נריה טוען שאין קיצורי דרך – צריך לצאת לערים בהן יש ציבור ימני עם שיעור הצבעה נמוך, לדפוק לאנשים בדלת ולבקש מהם לצאת ולהצביע ביום הבחירות, הכל על מנת להגדיל את כוחו של "הגוש הנוטה לערכי היהדות", לשון נריה.
איך כמה עשרות פעילים מתכננים להוציא החוצה 150 אלף איש?
נריה: "בפעמים הקודמות ראינו שכל פעיל יכול להוציא בממוצע בין חמשה לעשרה מצביעים. בחשבון פשוט, אנו זקוקים להגיע לכ-20,000 אלף פעילים כדי לעשות את השינוי ולנצח. אבל גם אם נגיע רק ל-10,000 פעילים שיצאו לערים וישכנעו – עשינו איזשהו שינוי מגמה שיכולה להועיל להרכבת ממשלה על ידי הגוש".
לטענת נריה, אם לפחות 10,000 פעילים יצביעו מוקדם בבוקר, ובמקום ללכת לטייל ב"ארץ ישראל היפה" יצאו לשכנע מצביעי ימין 'רדומים', "בריצה, דלת דלת, חדר מדרגות אחרי חדר מדרגות" כלשונו, הרי שהבחירות קרובות להיות מוכרעות.
"יפה שעה אחת קודם, זריזים מקדימים, אנו רוצים להתחיל כבר מהיום ולא לחכות ליום הבחירות, כדי לסחוף כמה שיותר פעילים שישפיעו על מספר גדול יותר של מצביעים".
מה החידוש בבחירות האלו שדווקא בהן אתם מקימים את המטה? היו קמפיינים ומטות כאלו במערכות הבחירות קודמות, לא ראינו אתכם שם...
הרב גדי: "קודם כל אתה צודק. לאחר מכן, ישנו משהו מהותי עליו יש מלחמה בשנים האחרונות, סוגיית ההדתה קשורה אליו, שילוב נשים בצה"ל שדוחק את רגלי הערך הבטחוני, השתלטות בג"ץ על השיח, ערכי המשפחה, הכל חלק מאותה שאלה עליה דיברנו – האם אני מתלכד סביב הנקודה היהודית או חלילה לא, ועם הזמן, וממערכת בחירות אחת לשניה, העסק הולך ומתחדד".
בזמן האחרון, ובמערכת בחירות הנוכחית, זה ההבדל בין שני ה'גושים' – בצד אחד יש אנשים ששמחים בתורה, בארץ ובעם ובצד שני אנשים שבמקרה הטוב מנסים להתנער מכל זה, ובמקרה הרע יורים כל הזמן חיצי רעל ללב החם של היהודים".
נריה: "אביגדור ליברמן מנסה להכשיר כל הזמן את דעת הקהל, ב'פיחות זוחל' אפשר לומר, להקמת ממשלת מיעוט בתמיכת הערבים מבחוץ". לטענתו, מכיוון שאנו במערכת בחירות שלישיות והציבור רוצה הכרעה, מאוד יכול להיות ש"הוכשרו הלבבות" כהגדרתו למהלך הזה.
"זה הדיון", אומרים שניהם, "ואנחנו בוחרים להתמקד בזה, לעשות בירור מאוד חשוב לאן פנינו ולאן פניה של המדינה בכלל, חשוב להעצים את זה ולומר שכאן עיקר הויכוח, שאחד ההיבטים שיוצאים ממנו זה עניין ארץ ישראל וה'ימניות', אבל העיקר זה אם אנו שמחים בברית עם ה' ומתלכדים סביבה ועד כמה מנסים להתנער ממנה".
בבחירות בתשס"ו-2006, אחרי ההתנתקות, היתה תחושה של אי רצון להצביע וחוסר רצון להשתתף במשחק הפוליטי בכלל. מה קרה מאז ועד היום?
"תמיד, במקביל למשחק של ימין-שמאל, היה עוד משחק – יהדות או לא יהדות. הם לא תמיד היו מחוברים. ליברמן העמיד את המציאות בצורה חתוכה מאוד, נגד הדת, היהדות והמשיחיות, ולשם הולך כל השמאל. היום המלחמה בין הימין והשמאל היא בעצם זרוע אחת בתוך המכלול שהוא – מאבק בין היהדות לבין כל ה שמבדל את עצמו מהיהדות".
אז אתם אומרים שעכשיו הדיון הוא על דת ומדינה, זה הסיפור?
"כן." נריה עונה ומוסיף: "אני אומר שהימין ניצח. באופן כללי יש רוב לימין, אבל הרוב הזה הוא חילוני והשאלה היום היא האם החילוני הזה נוטה למסורת או ההיפך. זה החידוש של המאבק היום, ועל זה אנחנו רוצים להציב את הפעילות – האם אני מתגאה ביהדותי ובמסורת שלי או לא".
לכאורה, ההצלחה של גוש הימין תגדיל את הסיכוי של תכנית המאה לצאת לפועל. אתם חושבים שזה טוב?
"אני חושב שעסקת המאה לא יכולה לצאת לפועל בשלמותה בכל מקרה, כל צד מנסה למשוך לכיוונו. הימין מדגיש את החלקים הטובים, והשמאל את החלקים השליליים, הפרו-ערבים. אנחנו חושבים שאם עסקת טראמפ תיפול בידי השמאל, הם יממשו את הצד הפרו-ערבי כמחוות של רצון טוב וצעדים בוני אמון מול הערבים, יבודדו כמה ישובים כמתנה של השמאל לערבים".
"כמו שהשמאל התנגד להעברת שגרירות האמריקאית לירושלים כי לשיטתו צריך שגם הערבים יקבלו בתמורה, אז עכשיו, אם הוא יהיה בשלטון, הוא ייתן את המתנות האלו לערבים. על דברים כמו אוטונומיה בחווארה וכדומה הימין לא ישתולל, הליכוד לא יתנגד, כי זה מופיע בתוכנית שביבי חתם עליה. לכן אני הרבה יותר חושש מכך שהתכנית תיפול בידי גנץ מאשר תישאר אצל ביבי, כי אם היא תיפול בידי גנץ הוא יפגע חזק בצד הדתי-משיחי מאשר בצד הימני".
אם הגושים יישארו אותו דבר, לכאורה הולכים לבחירות רביעיות, אם אתם מחזקים את הליכוד יכול להיות שהוא ילך לאחדות עם כחול לבן ושהדתיים ישארו בחוץ. אולי המאמץ שלכם רק גורם לממשלת אחדות בלי דתיים?
"אנחנו חושבים שמאותה סיבה שעד עכשיו לא הייתה ממשלת אחדות גם עכשיו לא תהיה. החשש היותר גדול הוא שליברמן הבטיח לבוחרים שלו שלא ילך לבחירות רביעיות ומכיוון שהוא חוזר ומצהיר שהמטרה העיקרית היא לא ימין ושמאל אלא דת ומדינה, הוא יעדיף להוריד את ביבי והחרדים ולהקים ממשלה עם גנץ שתדרוך על המסורת והיהדות חזק".
לא ראינו את תלמידי הרב גינזבורג בפוליטיקה עד עכשיו. זה הולך ומשתנה?
נריה: "אני לא דובר של הרב גינזבורג ולא יכול לתת הבטחות לאן הוא הולך. העיקר זה מה שאמרנו שבגלל שיש פה סיכון לממשלת גנץ-ליברמן הוא החליט שמתערבים. מה הלאה? אני לא יודע להגיד מה יהיו ההחלטות שלו הלאה".
דיברתם על 'התלכדות סביב היהדות והמסורת, איך זה משפיע על אופי הפעילות?
"נכון, אנחנו לא מפלגתיים, אלא אומרים מסר רחב שיותר מתקבל - אני בא כי אני יהודי וחשוב לי ההתגבשות שלנו סביב המסורת והנקודה היהודית, וגם אתה יהודי שחשוב לו העניינים האלו, בוא נשלב ידים".
גם נריה וגם הרב גדי, כל אחד בסגנונו, מדבר על פעילות נמרצת מצד אחד, ושמחה ונינוחות מהצד השני. "כמו שהרב יצחק גינזבורג כתב, שזו הזדמנות להגיע לליבם של הרבה יהודים ולדבר איתם בצורה בלתי אמצעית".
הכתבה נערכה בעזרתו של שריה ניצן
איך מצטרפים? 4 ל' שבט תש"פ 19:54 יאיר
כל הגוש בעד מדינת פלסטינית 3 כ"ט שבט תש"פ 19:07 איש יהודי
עד היכן התדרדרתם 2 כ"ט שבט תש"פ 01:59 המום
ניתוק מהמציאות 1 כ"ח שבט תש"פ 20:52 יצהרניק