הדברים הבאים מוקדשים ליום הולדתו השבעים של מו"ר הרב יצחק גינזבורג שליט"א שחל היום (כ"ח חשון).
בנימה אישית: זכיתי לגדול בבית בו היה ברור שיש לנו דמויות של צדיקים, גדולים וגבורים. אבל לא מדובר רק בדמויות מן העבר שאפשר להתחמם לאור תורתם וצדקתם, אלא גם מי שנמצא עמנו כיום ומהווה מורה דרך, מתוך הנחה שהקב"ה אמנם דורש מאיתנו את מלוא האחריות האישית אבל גם שולח לנו, בכל דור ודור, דמויות של מנהיגים. המנהיג הוא מי שמצביע ואומר "זה מה שצריך היום", ואתה חש שניתן 'ללכת עליו'.
בילדותי, היתה זו דמותו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, דמות נוכחת ברקע, מעין מגדלור על צוק סלע איתן. את מות הרצי"ה אני זוכר כחוויית ילדות כמעט טראומטית, כאשר כל האנשים הגדולים מסביב תוהים מי יתן לנו תמורתו.
מה באמת קורה כאשר דמות המנהיג הראשונה שלך – אם תרצו, דמות הרבי – הופכת להיות דמות מן העבר?
אפשר אולי לנסות ולחפש מישהו שיכנס בדיוק לנעליה של הדמות הזו. רבים עושים כך, אבל בדרך כלל ללא תוצאה משמעותית. כי אחת התכונות של מנהיג אמיתי שהוא אינו מהווה שיכפול מדויק של דמות אחרת. אם לא מבינים זאת, אפשר לחפש ולחפש עד אין סוף.
יש שהולכים לכיוון אחר וחושבים שצריך 'להתבגר ולהתפכח' – להבין שאולי אין בכלל מנהיג כזה כמו שחשבנו. אולי היה זה רק חלום, אולי רק אגדה.
ויש הרבה שמגיעים למסקנה (גלויה או נסתרת) שכנראה רק פעם היו דמויות כאלה שניתן לתת בהן אמון, דמות של מנהיג שאתה מרגיש שה' שם אותו כאן עבורנו.אבל היום, נעבעך... בדיוק עכשיו הקב"ה "שכח" להעמיד לנו מנהיג...אפשר להניח שמי שאומר כך היום, היה אומר בדיוק אותו דבר אילו היה חי בדור אחר, תמיד הדור הקודם נראה גדול יותר (ויש בזה גם אמת).
האמת תורה דרכה. אם אתה (עדיין) מאמין שהיו לנו מנהיגים, תאמין שגם היום יש כאלה, אך אל תחפש את הדמות מן העבר אלא מישהו חי ונושם היום. אם אתה באמת מצפה ל"צמח דוד עבדך", ודאי אתה חושב שיש דבר כזה שנקרא מנהיג. אז כבר עכשיו, לך ומצא אותו.
בפעם הקודמת כתבתי על השטר החדש שבו מתנוסס המשפט "כי עוד אאמין באדם". אכן, אני מאמין באדם, אך לא ככוונת אותו משורר (הבוגד בעמו) המציב את האדם במקום האלקים. במיוחד אני מאמין במי שמאמין בה' – אני נותן אמון בצדיק שאמונתו בה' כה איתנה, "צדיק באמונתו יחיה".
