"זכור את אשר עשה לך עמלק"

הטרוריסטים הערבים התוקפים אותנו במטרה לגרשנו מעל אדמת הארץ, נוהגים בדיוק כמנהגם המאוס של כל אויבינו, מעמלק ועד היטלר: לזנֵב בנחשלים: "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ". זו היא השיטה; לרבוץ במארב ולהמתין בסבלנות להזדמנות, להוליך שולל, להוביל בכחש, להתנפל בהפתעה מאחור, לחפש מטרה קלה, לרצוח נשים וטף חסרי-הגנה, להיטפל לחלשים, לתקוע סכין בגב...

מאז ההתקפה העמלקית הבזויה על החלשים והיגעים ששרכו רגליהם בעייפות מאחורי המחנה במדבר סיני הפכה שיטה שפלה זו לשיטתם הקבועה של אויבנו בכל הדורות. כך שחטו הגויים בכל הגלויות יהודים אומללים וחסרי ישע; כך נטבחו זקנים, נשים וטף בקרדומי הנוצרים ובחרבות המוסלמים בכל מקום ובכל אתר בפוגרומים על אדמת הגלות; כך הובלו מיליוני יהודים באירופה ברכבות אל תאי הגז; וכך נרצחים עד עצם היום הזה יהודים בידי ערבים- בפיגועי דריסה, ירי ודקירות מן המארב. כולם-כולם מחקים את המודל שהציב בפניהם ראשית-גויים עמלק. זוהי השיטה העמלקית ואין בלתה! שיטה בדוקה, מאוסה ואכזרית, ולצערנו גם יעילה עד מאוד: "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ...".

בשבת זו שבה אנו זוכרים ומזכירים את אשר עשה לנו עמלק בימי קדם, חשוב מאוד לזכור ולדעת כיצד עלינו להתמודד עם אשר עושים לנו עד עצם היום הזה בני דמותו וממשיכי דרכו. נזכור ונזכיר כי הטרור הערבי- ממש כמו עמלק אלפי שנים לפניו- אינו מחפש לעצמו אתגרים ואינו מעוניין במטרות קשות. אף הוא, כקודמו עמלק, מזנב בנחשלים; אף הוא נמנע מלתקוף חזיתית. אף הוא תוקף את הַשְּׁלֵוִים והנינוחים. אף הוא מנסה לתקוע סכין במי שמפנה לו גב ומתנפל בהפתעה מאחור על אלו שאינם שמים לב. אף הוא מבקש לפגוע דווקא באלו המאמינים ש'לי זה לא יקרה', המשליכים את יהבם על אחרים שיגנו עליהם ואשר אינם מבינים שקו ההגנה הראשון שלהם אינו כוחות הביטחון אלא הם בעצמם.

על אופיו העמלקי של הטרור הערבי עמדתי בעת שירותי כלוחם, כאשר נחשפתי שוב ושוב לדוחות מודיעין שהעידו כי כשהמחבלים מתכננים פיגוע הם בודקים את השטח מראש ומרחרחים אחר נקודות תורפה: איך החיילים עומדים? האם הם ערניים? האם הידיים על הנשק? איך מתנהג הש.ג.? האם המאבטח אדיש או רשלן? האם הסעת הילדים מאובטחת? במקום שבו נדמה להם כי זיהו חולשה בערנותם ובדריכותם של הכוחות בשטח- שם הם ממהרים לקבוע את היעד לפיגוע ח"ו. בהמון אירועים הוכח כי מחבלים שהיו בדרכם לבצע פיגוע מיהרו להסתלק כשנוכחו לדעת שהיהודים שאותם דימו לתקוף עומדים נכחם נחושים, דרוכים וערניים. יהודים שאינם מעלים על דעתם להפוך למטרות קלות לחיצי האויב ואשר משדרים בשפת גופם ובהתנהגותם ביטחון עצמי יהודי, גאווה יהודית ותחושת אדנוּת יהודית על אדמת הארץ.

הבה ונשנן לעצמינו כמה טיפים יסודיים שימנעו מאתנו מלהיות טרף קל למלתעותיו של האויב:

הכלל היסודי ביותר בעבור כל מי שאינו מעונין להפוך לקורבן קל, הוא לדאוג לעצמנו לזמן תגובה מספיק לכל צרה שלא תבוא. ממש כמו בנהיגה. עליך לשמור מרחק מן הרכב שלפניך, כך שאם הוא יבלום בפתאומיות יהיה לך זמן להגיב: מהרגע שבו הבנת במוח שצריך לבלום, דרך מעבר האות החשמלי מן המוח באמצעות מערכת העצבים, משם אל הרגל הלוחצת על הבלם ועד שהבלימה מתבצעת בפועל- כל זה לוקח כשנייה או שתיים. 1-2 שניות יקרות מפז אלה הן זמן התגובה שלך, ו 1-2שניות אלה עשויים להיות תלויים חייך. אותו הדבר בהתמודדות עם האויב. ככל שתהיה יותר מוכן מראש כך זמן התגובה שלך יקטן ועימו יגדלו סיכוייך לשרוד תקיפה מצידו של מחבל אכזרי. אל תשלו את עצמכם ששוטר או חייל יהיו תמיד בדיוק באותו מקום ובאותו זמן שתזדקקו להם: דאגו לזמן תגובה והכינו עצמכם לרגע שבו יהיו חייהם נתונים חלילה בסכנה.

כיצד דואגים לזמן תגובה? התשובה פשוטה וחד-משמעית: שומרים על ערנות. ערנות נדרשת בכל מקום, אך בעיקר בעת שאנו מסתובבים ברחוב או נמצאים במקומות המועדים לפורענות (תחנות הסעה וטרמפיאדות הן הדוגמאות המובהקות ביותר לכך). ערנות פשוטה כמשמעה: מביטים סביב. מאזינים. חשים מה קורה. מוכנים לכל סיטואציה, ובראש ובראשונה, נמנעים מלהתעסק בפלאפון! כלל ברזל הוא שהאדם התקוע עם הראש בתוך הנייד, אינו מודע בכלל למה שקורה מסביבו. תופעה עגומה זו מוכרת לנו היטב (ולאו דווקא מן התחום הביטחוני...) וכל אחד מאתנו מכיר אותה וחש אותה על בשרו מידי יום ביומו: השקוע בסלולרי אינו מאזין לקולות סביבו, אינו מביט ואינו מודע למתרחש. חוש השמיעה וחוש הראייה שלו מנוטרלים לחלוטין בעת שהוא שוקע במסך המהפנט! בייחוד חמורה הבעיה בנוגע לסמארטפונים על שלל היישומונים הגודשים אותם- מוואטסאפ ועד פייסבוק. יישומונים מְמַכְּרִים אלו, היושבים על הטלפון הסלולרי, גורמים לנו להימשך עוד ועוד אל המציאות האשלייתית והקורצת שעל המסך, מבלי להיות ערים למה שקורה באמת מסביבנו ומבלי להיות 'נוכחים' במציאות! בל נשלה את עצמנו: בסיטואציה של פיגוע ייתפס אדם השקוע במסך הסמארטפון כשהוא בלתי מוכן, וכל מחבל יצליח להפתיעו בקלות. כדאי מאוד שנפנים זאת, ושנשוב ונפנים זאת, כי ייתכן ובכך יהיו תלויים חיינו. בעבור מחבלים מסוכנים ואכזריים המשחרים לטרף, יהודי שאינו ערני- ובייחוד השקוע במסך הסלולרי- מהווה קורבן קל וזמין במיוחד. מי שחייו יקרים לו צריך וחייב להיות ערני ומודע למציאות סביבו.

וטיפ חשוב נוסף: אם אינך רוצה להפוך למטרה קלה, אל תפנה לעולם את גבך לאנשים שאינך בטוח בטוהר כוונותיהם. אתה מבחין באדם בעל חזות ערבית, מאן דהו מוזר הולך בעצבנות הלוך ושוב, טיפוס חשוד שנראה שהוא מסתיר משהו מתחת לחולצה או בכיס המעיל... אל תפנה את הגב! תקדם את פניו חזיתית! במידה והוא מחבל שמתכנן לדקור אותך- עדיף שלא ינסה לדקור אותך בגב אלא בפנים. כך יהיה לך זמן תגובה ותוכל להגיב בצורה מהירה.

בהקשר זה איני יכול שלא להזכיר את ארי פולד הי"ד- יהודי יקר ואוהב ארץ-ישראל אמיתי שהכרתיו אישית. ארי היה בחור גדול וחזק, לוחם כיתת כוננות מעולה ומאמן קרטה שמעטים כמותו. אהבת העם והארץ בערה כאש בעצמותיו, ואני זוכר כיצד בכל עת שהייתי מגיע לפיגועים בצומת גוש עציון הייתי רואה שם את ארי הי"ד מתראיין באנגלית לכלי התקשורת הזרים ונותן מסר תקיף וחד-משמעי לעולם כולו על זכותנו על הארץ ועל שפלותם של אויבינו המנסים לרצוח אותנו על בסיס יום יומי. ארי הופתע בידי מחבל צעיר בן 16 שעמד מאחורי גבו במשך שניות ארוכות והצליח להפתיעו בדקירה קשה מהגב שחדרה את בית החזה מאחור. למרות הפציעה הקשה ארי לא ויתר. שלף את האקדח, חתר למגע וירה במחבל בטרם התמוטט. לאחר כשעה נפטר בבית החולים, הי"ד! (כמובן שאינני בא לדון אף אחד לכף חובה- ובוודאי שלא יהודי יקר ואוהב הארץ אמיתי כארי פולד! כל מטרתי היא לזכור ולהזכיר את אשר עשה עמלק וממשיכיו כדי ללמוד ולהפיק לקחים).

בשבת זו נזכור ולא נשכח! אויבינו מחפשים את הקורבן הקל ביותר. אל נהיה מטרות קלות. אל נרפה את ערנותנו. אל נפנה את הגב לסכנה. בל נשלה את עצמנו שכוחות הביטחון יהיו במקום ובזמן שנזדקק להם. הטרור הערבי, בדיוק כמו בן דמותו- הטרור העמלקי, מנסה לזנב בנחשלים. למתהלכים כשגבם לאויב ופניהם לסלולרי ייתכן ולא תינתן הזדמנות שנייה!

תתמידו באימונים ותהיו ערניים

שלכם משה קוניקוב