יצחק נתיב נזכר במעצר השב"כ של בנו

אז יש לנו כיום שלושה ק' קטינים, ללא שם. אלמוניים בכוונת מכוון כמו האזרח ק' המפורסם בספרו הנודע של קפקא "המשפט".

גיבור הסיפור המכונה ק' עומד חסר ישע ללא יכולת תגובה מול מערכת משפטית ללא פנים שמתעמרת באזרח ק' ללא שם. האזרח ק' זו לא רק פנטזיה של קפקא זו מציאות שלצערנו מתרחשת בזמננו אנו. עם צו איסור פרסום ושב"כ וחקירות.

 אז יש לנו כיום שלושה ק' קטינים, נערים עצורים ללא שם במערכת ללא כללים.

וזה מחזיר אותי לשם, ללילה בו "זכיתי" לביקור של המכונה "אביחי" בביתי עם צו שופט, בפנים חמורות סבר הפך את הבית ויצא בידיים ריקות. ניסיתי לחזור לישון – עד שבבוקר חרב עלי עולמי.

שכן כראוי לגוף מקצועי, משומן ועתיר תקציבים. במקביל לחיפוש ולחיטוט בחולצות הילדים ביצהר – נעצר בני אליה בירושלים – בבוקר אנו שומעים שמועות על כך שיש  עצורים ושב"כ וחקירות ואיסור מפגש ולא יודעים על מה ולמה. וחוננו ובן גביר. ולמי לפנות ומה מעוללים לנער ומי עוד עצור.

ובבת אחת נהייתי אני האזרח ק' – עם צו איסור פרסום שאוסר עלי להשמיע את זעקתי בפומבי. ומריטת עצבים ואימה ללא מילים לשלומו הפיזי והרוחני של בני. ובכי תקוע ללא קול. והפגנות ודיונים שמותירים אותנו בחוץ ללא ידיעה כלשהיא על מה ולמה. וכך ביטאתי זאת בריאיון לאבישי גרינצייג מבשבע:

"לעבור שבוע כמו שאני עברתי, אני לא מאחל לאף אבא בעולם. את קצות הצפרניים אתה אוכל מרוב פחד. חקירות מסביב לשעון, הם טלטלו את הבן שלי וזרקו אותו מחוקר לחוקר, מנעו ממנו שינה, הוא ספג קללות והשפלות... העיפו לו את התפילין מהראש לרצפה. ואחרי שהם הפסידו ונכשלו במשימה הם פתאום ממציאים שיש ראיות מסווגות. זו בושה וחרפה שמתאימה לרפובליקת בננות". (בשבע, 22.6.17)

אחרי שבית המשפט זרק את השב"כ מכל המדרגות, לאחר שלא נמצאה אפילו ראיה קטנה לאשמתו של אליה. השב"כ בהיותו גוף נטול עכבות ארגן לנו  "מתנת פרידה" או יותר נכון נקמה על שחרורו של אליה בדמות צו מעצר מנהלי לחודשיים חתום על ידי שר הביטחון ה"ימני" אביגדור ליברמן. ואכן התיק שניסו לתפור לבן שלי התפוגג לו.

ליבי ליבי להוריהם של שלושת הילדים ק', מחזיק לכם אצבעות ומתפלל שימצאו לכם ולבניכם הכוחות לצאת מחלום העוועים הקפקאי הזה מעבדות לחירות.

אצרף בשולי הדברים שיר שכתבתי לאחר פשיטת א' מהשב"כ וגונדא דיליה לפנות בוקר על ביתי, ודומני שהדברים מדברים בעד עצמם:

את אחי אנוכי מבקש

כמו מחלל אחר

דפקו על דלתי בליל  

אנשים

יהודים

הלב במדים

ארשת סמכות

כהה 

התהפכו קרביי

הפכו לבושיי                                                                  

אומר ליבי יעקב זה

לובש לבוש עשיו                                            

ידיו שעירות          

איה קולו הרך                                   

איה ריח השדה                             

קול קורא 

משעיר 

סגרתי דלתי

בעדם

לקחו עוללי  בכורי                                        

ערלה אוזנם שועתי

קול יעקב על יוסף

בא עדי קול משעיר.

סגרתי הדלת בעדי

באתי במחילות צורים  

בנקרות  

ואין קול לבכיי

משתנק בתוכי

וישבו אחי לאכול לחם