לפני כמאתיים שנה נאסר רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד) בעקבות הלשנות המתנגדים לחסידות שטענו בפני השלטונות כי כספים שמעביר אדמו"ר הזקן לארץ ישראל הם לצורך המרדה וסיוע לאויב. לאחר 53 ימים במאסר, בי"ט כסלו ה'תקנ"ט שוחרר הרבי בזכות השתדלות החסידים. אדה"ז ראה את מאסרו כקיטרוג בשמיים על הפצת החסידות, בייחוד כאשר ספר התורה שחיבר קודם לכן בנוי מ-53 פרקים כמניין ימי מאסרו. את שחרורו ראה כניצחון ואות להפצת החסידות ללא שום הגבלה.
יום זה נקבע לדורות כחג הגאולה וראש השנה לחסידות.
אותה שנה חל י"ט כסלו ביום שלישי בשבוע, והרבי נהג לומר אז את התהילים כפי חלוקתם לימי השבוע. בדיוק כשהגיע במזמור נ"ה בתהילים לפסוק י"ט, "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי", בטרם התחיל את הפסוק הבא - בישרוהו על שחרורו. מאוחר יותר (בימי אדמו"ר האמצעי או אחריו), הלחינו החסידים על מילים אלו את הניגון המוכר, כשבתחילתו הוא רגוע ושקט ובסופו, במילים "אבטח בך" הוא עולה לשמחה גדולה וריקוד של ממש.
חג הגאולה של הרבי הריי"צ ממאסר התרחש גם הוא ביום שלישי בשבוע, ועל פי המנהג בעת צרה, אומרים נשיאי חב"ד את התהילים גם לפי ימי השבוע. חג הגאולה של האדמו"ר האמצעי, כשלושים שנה לאחר שחררו של אביו אדה"ז, התרחש בי' בכסלו, ועל פי חלוקת התהילים לימי החודש, נפל פרק נ"ה ביום זה. כך הצטרפו אדמו"ר האמצעי והרבי הריי"צ ואמרו ביום שחרורם את המילים "פדה בשלום".
פסוקים אלה מבטאים את תפילתו של דוד מלך ישראל: להוריד את אנשי הדמים והמרמה עד לבאר שחת, והביטוי להשלכת יהבו בה' ובטחונו המוחלט בא-לוקים חיים ומלך עולם. לכן מתאים הדבר, שבמילים 'אבטח בך' תהיה שמחה גדולה ואילו במילים 'תורידם לבאר שחת', ירד הניגון מטה-מטה.
אמנם, הנוהג הרגיל הוא לרדת שבע טונים בניגון - כנגד שבעה מדורי גיהנום. אולם הרב יצחק גינזבורג שליט"א אמר בהתוודעות י"ט כסלו בעבר, כי צריך לרדת שמונה מדרגות; כך אותם אנשי הדמים ירדו הכי מטה שאפשר, למטה משבעת מדורי הגיהנום...
ואלו הם מילות הניגון. תפילתו של דוד:
"פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי:פורסם לראשונה בעלון מס' 2 של עצורי הבית 'מחיל אל חיל'
ספר התניא לא ספר התורה 2 י"ח חשון תשפ"א 17:49 איציק
זה ניגון של חסידי אדמו"ר האמצעי והוא חובר אחר הסתלקות אדמוה"ז. 1 י"ח כסלו תשע"ה 16:29 מאיר