פרעותשפ"א - איך ננצח את הקמים עלינו?

יופי מנצח – כך נמנע את הפרעות

ימים קשים עוברים על עם ישראל, המחיר הנורא של אי-ההבדלה בין יהודי לגוי והטשטוש רב-השנים בין אויבים לאחים מתפוצץ לנו היום בפנים.

"'ויחן שם ישראל' – כאיש אחד בלב אחד", כפי שעמדנו מאוחדים במתן תורה כך אנו נדרשים בעת הזו להוסיף באהבת ישראל וערבות הדדית, ויבורכו כל אותם יהודים שנחלצו לעזרת אחיהם שבצרה.

אך עוד משהו חסר, לא רק האחדות בין היהודים זקוקה לחיזוק גדול, אלא גם מה שמביא לאחדות הזו בינינו.

"יפה את רעייתי כתרצה", לעם היהודי יש יופי מיוחד הניתן לו מאת ה'. מה גרם ועודנו גורם ליופי הזה? איך זה קשור להכנה שלנו לחג השבועות ומתן תורה? מה מיוחד כל כך באמירה 'נעשה ונשמע' וכיצד חטא העגל קשור לכך?

ומעל כל זאת – כיצד הדברים האלו מהווים תיקון יסודי וקריטי לפרעות האויבים בנו, וכיצד אנו יכולים לממש אותו? כל זאת במאמר לפנינו.

על התכשיט הכי יפה בעולם.

מהו התכשיט הכי יפה? חז"ל אומרים שהאשה היפה ביותר היא זו שבעלה אוהב אותה, כך גם אפשר ללמוד מן הפסוק בשיר השירים – "צרור המור דודי לי", היופי והבושם הכי טוב לאשה היא אהבת בעלה.

עם ישראל הוא רעייתו של ה', ובמתן תורה הוא קיבל תכשיט מיוחד מאת ה'.

"דרש ר' סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו שישים ריבוא של מלאכי השרת,  וכל אחד ואחד קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע...".

מה מיוחד באמירת ה'נעשה ונשמע'? ומדוע דווקא אמירה זו גרמה לכתרים-התכשיטים של ישראל?

כמו בקשר זוגי...

כאשר אדם בא לכרות ברית ולבנות קשר זוגי, הוא זקוק להתמקד אך ורק בבן-הזוג, לשים אותו במרכז ולהיות עסוק רק בו ולא בלבדוק כל הזמן כיצד הקשר משפיע עליו. אם בני הזוג עסוקים ללא הרף בבדיקת הקשר, ההרגשה שנוצרת היא שאכן הקשר 'לא חלק'.

כך גם בקשר בינינו לבין ה', "'ביום חתונתו' זה מתן תורה", אנו זקוקים בראש ובראשונה 'לשכוח מעצמנו' ולהתמקד אך ורק בה', ולא להיות עסוקים ללא הרף בבדיקת הקשר.

זוהי הקדמת 'נעשה' ל'נשמע' – המילה 'נעשה' מבטאת שהדבר הכי חשוב לנו הוא הקשר עם ה', ואילו המילה 'נשמע' מבטאת את הרצון שלנו לבחון כיצד הקשר 'נשמע' לנו ומשפיע עלינו, וכאשר הקדימו עם ישראל את ה'נעשה' ל'נשמע' הם בעצם אמרו לה' – 'אנו אוהבים אותך מאד והקשר איתך הוא הדבר הכי יקר לנו, הרבה יותר מהבדיקה מה הוא גורם לנו ואיך הוא שינה אותנו'.

הקדמת 'נעשה' ל'נשמע' ביטאה את האהבה הגדולה בין ה' לעם ישראל, וכפי שאמרנו, הדבר הכי יפה לאשה היא אהבת בעלה אותה, וזה התכשיט שזכו לו ישראל בשעת מתן תורה.

הלך ה'נעשה', נשאר רק 'נשמע'.

מה קרה אחר כך? נקרא את המשך המדרש:

"...וכיון שחטאו ישראל, ירדו מאה ועשרים ריבוא של מלאכי חבלה ופרקום, שנאמר: ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב".

ההתמקדות של עם ישראל בקשר עם ה' הביאה לאחדות מופלאה בין היהודים, אך בחטא העגל הם בחרו להתמקד רק בתוצאת האחדות ולהפוך אותה לעיקר, ואילו את ה'נעשה', את הקשר עם ה' הם הזניחו, ומשום כך נלקחו מהם הכתרים היפים להם זכו.

גם באמירתם 'אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים' מתבטא עקרון זה – כריתת הברית עם ה' הובילה ליציאה ממצרים ואילו כעת נהפכה היציאה לעיקר, כאשר לא משנה כל כך מי הוא האלקים שעשה זאת.

יופי מנצח – התיקון לפרעות.

כיצד הדברים קשורים לימים הקשים אותם אנו עוברים?

אותו יופי לו זכו ישראל בהקדימם נעשה לנשמע ואשר נלקח מהם בחטא העגל, משפיע גם על יחסי ישראל עם אויביהם.

כיצד?

בסוף פרשת משפטים מתואר כיצד ה' שולח את מלאכו לנצח את האויבים – "הנה אנכי שולח מלאך... והאבדתי את אויביך וצררתי את צורריך", אולם לאחר שחטאו ישראל בחטא העגל אותו מלאך רק מגרש את האויבים ואינו משמיד אותם (וירידה נוספת - לאחר שמאסו בארץ חמדה בחטא העגל עם ישראל זקוק להילחם את מלחמותיו לגמרי בעצמו).

כלומר, הדבקות שלנו בה' והקדמת ה'נעשה' ל'נשמע' קישטו אותנו וייפו אותנו, ומשום כך גם האויבים שלנו נסו מפנינו שהאירו מהשראת השכינה עלינו, אך לאחר שהתנתקנו מהקשר עם ה' והפכנו עצמנו לעיקר, נלקח ממנו יופי זה וגם האויבים לא נסים מפנינו.

אז מה עושים?

בחג השבועות הקרוב אנו צריכים כולנו יחד לקבל את התורה מחדש בהקדמת נעשה לנשמע, בהתלכדות מחודשת סביב ה' ותורתו.

רק שיבתנו אל ה' והפיכת הקשר איתו לעיקר בחיינו הפרטיים והציבוריים תגרום ליופי שלנו לחזור, וכך גם האויבים – בתוך הארץ ומחוצה לה – ינוסו מפנינו.

נזכה יחד עם כל עם ישראל לחזרה אל ה' 'פנים בפנים', ליופי הגדול הנולד מהקשר, האהבה והחיבור בינינו לבינו, ולהשמדת ומנוסת כל האויבים מפנינו.