בשיחותיו של הרבי מליובאוויטש על ט"ו בשבט – ראש השנה לאילן – ישנן כמה נקודות עיקריות החוזרות בשיחות השונות. הרבי מדגיש שחג זה שייך להתחזקות בהתקשרות לצדיק – ובמיוחד להתחזקות והתקשרות בלימוד התורה.
כתוב: "כי האדם עץ השדה" – שהאדם שהוא עץ צריך להתחבר לעץ השני "עץ חיים היא למחזיקים בה" – תורתנו הקדושה.
רואים שהתורה נמשלה לעץ – עץ החיים. לעץ ישנם שורשים, אלו הם נשמות הצדיקים – "ועמך כולם צדיקים". הנשמות בכלל, ובפרט אותן נשמות מיוחדות שה' ייעד אותן להיות הצינורות דרכם מתגלה התורה בעולם – הם שורשיו של העץ.
התורה, כפי שהצדיקים הגדולים מחדשים בה פנים חדשות ומגלים אותה לנו בכל דור ודור – היא הגזע של העץ.
אותן הנשמות שמתקשרות לצדיקים ולומדות את תורתם – הן ענפי העץ.
עיקר תולדותיהם של הצדיקים ומקושריהם – "ועמך כולם צדיקים" – הם מצוות ומעשים טובים – ואלו הפירות של העץ.
זהו בדרך כלל דימויו של עץ החיים – שאליו עלינו להתקשר ולהתחזק בזיקה נפשית ופנימית – במיוחד בט"ו בשבט.
| פירות הט"ו בשבט בשולחנו של הצדיק מזידיטשוב
על שולחנו של הצדיק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב היו מסובים בט"ו בשבט אורחים רבים, והצדיק היה מחלק למסובים פירות.
באחד מסעודות ט"ו בשבט, כשאורחים מרובים מאד היו מסובים על שולחנו של הצדיק, לא הספיקו הפירות דיו לכל דורש, אף על פי שעל השולחן היו ערימות של פירות, וזאת מפני ריבוי האוכלוסין.
קם הצדיק ואמר: אם פירות אתם מבקשים, הבה ואגיד לכם איפה תמצאו אותם: "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה וכו' ותלמוד תורה כנגד כולם" (פאה פ"א מ"א). לכו ועסקו בתורה, ותמצאו בלי דוחק פירות הרבה, מלבד הקרן הקיימת לכם לעולם הבא.
