את סיורנו אנו פותחים במרכז סיור ולימוד בקעת הירדן השוכן במושב שדמות מחולה, לאחר נסיעה מחממת לב בין יישובי הבקעה המניפים בשמחה את דגלי ישראל לאורכה.
חצר מרכז הסיור צופה אל ריכוז יופי בשלל גווני חום פסטל המתמזג היטב עם ירוק החקלאות המפריח את השממה, והכל בין הרי השומרון והגלעד השולטים ברמה בשפע החן הזה.
חצר מרכז הסיור שופעת שלווה על זמנית, צל נושק לצל, ביניהם מדשאות רחבות ידיים, ספסלים ונדנדות, ואף טלפון ציבורי המזכיר כי כאן הזמן זורם לאט ומעדנות.
מדריכתנו אוריה מלט, תושבת גבעת סלעית, שכונה חדשה של היישוב הסמוך מחולה מקבלת אותנו בחיוך רחב ומזכירה לאלו אשר מופתעים ממזג האוויר החמים כי כאן בבקעה האנשים חמים יותר ובעלי לב רחב, וכי היום מלבד סיור בו נלמד פרקי מורשת ונהנה מנופי בראשית מרהיבים ומעיינות שופעים, גם נכיר חלק מהתושבים ואת מרקם החיים של הקהילה המקומית.
מרכז סיור ולימוד בקעת הירדן מחדש ימיו לאחר שנאלץ לסגור שעריו בימי האינתיפאדה לפני כעשרים שנה, ועתה כפי שנוכל להיווכח האזור שלו, מזמין אורחים ויש לו הרבה מה להציע.
אוריה נעזרת בלוח מחיק וחולקת עימנו מעט מהטופוגרפיה של הבקעה המשתרעת תחתינו, ואשר גבולותיה מדרום עמק בית שאן ועד פאתי יריחו. הרי השומרון המזרחיים תוחמים את הבקעה, ותחתם אזור נוח לחקלאות הנקרא הע'ור. סמוך יותר לירדן גבעות קרטון חומות-לבנות הנקראות קטארות/בתרונות, וממש מעל נהר הירדן אזור גאון הירדן - הזור. ובצד הירדני, תמונת ראי בה הרי גלעד מתחלפים עם מורדות השומרון.
ד"ר ראובן גפני, ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללת כנרת, ושותף להקמת מרכז סיור ולימוד בקעת הירדן נוטל את מגבר הקול, ומגלה כי היישוב בו אנו נמצאים שדמות מחולה מונה כ140 משפחות ועלה על הקרקע ב1984 בידי חברי מושב מחולה אשר אותה עת הוסב למושב עובדים, וחלק מחבריו אשר רצו להמשיך בחיי שיתוף אזרחו את האחזות הנחל 'שלח' אשר שכנה כאן.
מחולה עצמה הנמצאת מעט מצפון לנו הוקמה כשנה לאחר שחרור הבקעה, ב1968, היישוב הראשון אשר הוקם בבקעה ושמו משמר את השם המקראי 'אבל-מחולה' המזוהה בידי הארכיאולוגים לא הרחק מכאן.
בבקעה שוכנים כ5000 יהודים שהקימו יותר מעשרים יישובים משגשגים המגנים על גבולה המזרחי של הארץ, ביניהם יישובים ייחודיים כמו רותם, ישוב אקולוגי אשר הבניה והחינוך בו מחוברים לטבע, ואין בו פיתוח כלל, לרבות כבישים.
גבעת סלעית
אנו שבים לטעימה קטנה מהמיזוג אשר ברכב ומגיעים בנסיעה קצרה אל מרגלות גבעת סלעית, שכונה חדשה ומתפתחת של היישוב מחולה המונה 19 משפחות, ושוב אל החום הנעים של הבקעה והפעם בלב יער אורנים נאה.
רוח מערבית ומדריכתנו אוריה מנעימים את סיורנו, ואנו יוצאים בדרך עפר חומה החולפת בשולי יער האורנים הירוק ובין שלפי שיבולים צהובות המזכירות כי הקיץ החל.
דרכנו מגיעה בנוחות אל פינת חמד טובלת בצל אקליפטוסים רחבי צמרת ובה ספסלים נוחים, ערימות חציר רבועות למי שחפץ במנוחה בסגנון כפרי ואפילו נדנדה התלויה על ענפי העץ לצעירים ברוחם.
אוריה תושבת גבעת סלעית חולקת עמנו את הווי הקהילה המגובשת של מחולה, ואת אהבת הארץ המפעמת בליבות התושבים הטורחים ומפתחים פינות חמד שכאלו ברחבי האזור למען הנופשים והמבקרים הפוקדים אותו.
אוריה מעבירה בהדרכה עוצמתית את קשיי החלוצים אשר ייסדו את היישובים, המגורים באוהלים בתנאי החום הקשים, הכשרת השדות ביום והשמירות מדי לילה, הגבול הפרוץ ממנו חדרו מדי יום כנופיות מרצחים אשר נתנו לבקעה את השם ארץ המרדפים, ואת ההתגברות על הקשיים ושגשוג היישובים אשר כיום קשה למצוא בהם מגרשים פנוים.
אנו מצטרפים למדריכתנו במסע בין רגעים מכוננים של היישוב מחולה, רחבעם זאבי - אלוף פיקוד המרכז, אשר הקים מורשת של יישובים והיאחזויות כדי להגן ולהאחז בגבול הארץ, יגאל אלון האומר כי די בשתי זוגות נשואים להקמת היישוב, זוגות אשר אשר הגיעו מיד והקימו את הישוב, הולדת הילדה הראשונה במחולה - תמר ריינס ורחבעם זאבי המגיע לברך את הילדים שנולדו ומביא לכל אחד ואחת בובת דובי, ומסיימת בהרצחה של סלעית גוטמן בת מחולה בידי מחבלים חיות אדם והקמת גבעת סלעית לזכרה, וברכתו של ראש מועצת בית שאן דאז דוד לוי אשר הגיע לחזק ולסייע בהקמת הגבעה.
אוריה מציירת קווים לדמותה של סלעית, אשת חינוך, אוהבת הארץ אשר כתבה רבות בשיבחה, ועד הירי ליד הכפר ברדלה אשר קיפד את פתיל חייה, ואת הנחמה של בני מחולה בבניין הארץ ובייסוד שכונת גבעת סלעית להנצחת זיכרה.
צל ומי באר
אנו ממשיכים בין כרמי זיתים, ומטע תמרים אל השטח המצהיב ובמעלה ואדי טלעת אל-חמד, כשממזרחנו נפרשת לה דרך מיפתח הנחל שוב הבקעה היפהפיה, וגבעת סלעית החולשת על מיפתח הנחל בגובהה.
בלב הצהוב בולט לו לפתע כתם ירוק אשר במרכזו עץ שיזף גדול, ולמרגלותיו ספסלי ישיבה ובריכת בטון אשר מעיין זעיר ממלא אותה לגובה של כחצי מטר. אוריה מבארת כי תושבי ונוער הבקעה הקימו ארגון אשר שמו 'צל ומי באר' המפתח את המעיינות הרבים אשר בבקעה ומנגיש אותם לטובת ציבור המטיילים. מעיין זה אשר זכה לשם המקורי 'עין מים' פותח בשנית לפני שבועות בודדים ואנו בין הראשונים הזוכים להנות מפינת מרגוע נהדרת זו המתמלאת באפשרויות לעתיד של שלווה, שגשוג ואהבת הארץ.
קשה להתנתק ממעיין זה בלי טבילה, אך אוריה מבטיחה מעיין טוב ממנו בסיום הטיול, ואנו ממשיכים במעלה הואדי בין קיפודנים וגדילנים המנקדים את הצהוב בפריחה ורודה-תכולה, ובעליה תלולה אל קו הרכס אשר מדרומנו. העליה חושפת נוף ורוח קרירה, ואנו נהנים משלל כיווני תצפית. אל הרי שומרון ממערב, בזק ג'דיר והטמון, מצפון מערב אל הגלבוע ומלכישוע הבולטת בירוק תחת אנטנה נישאת מעל היישוב ואל פרויקט שבשבות הרוח הסמוך החוצב אנרגיה מהרוח הנעימה, ומעבר לגלבוע חדי העין יכולים לאתר את כיפת הר תבור הנמוגה באובך. ממזרח ניתן לראות ממעוף הציפור את המסלול אותו עברנו מגבעת סלעית, דרך חורשת האקליפטוס הזכורה לטוב וואדי טלעת אל-חמד, ומדרום לנו את יישובי צפון הבקעה - שדמות מחולה ורותם.
ההליכה לאורך שלוחת הרכס עתירת נופים וכן פינות תצפית מושקעות בהן הוקמו סככות עתירות צל, ספסלים, נדנדות, ומעל כולן דגלי ישראל הממלאים את ליבנו גאווה תכולה לבנה.
עמדת הקיפוד
מעט לפני שאנו שבים לרכבים אנו נעצרים על גבעה רמה הצופה אל הבקעה, ובה תעלות קשר ובונקרים אשר כותתו ביד אוהבת לתחנת תצפית עתירת צל, ומעליה דגל ישראל כמובן וגם חנוכיה ענקית להאיר בימי כסלו את דרכם של הנוסעים בכביש אלון שמעל הבקעה.
יעקב ממייסדי מחולה חולק עמנו בחן סיפורים מימי ייסוד היישוב, שהיה אז היאחזות נח"ל קטנה ללא גדר, את שגרת השמירות בלילות על עמדת הקיפוד, ואת הפצצות הקטיושות התכופות על מחולה, אשר מהם התגוננו בתעלות ושקי חול, וכיצד מנפלי הטילים הכינו אי אז חנוכיות לחג החנוכה שהיה מלא אור ותקווה.
מעיין הדגל
לסיום הטיול הבטיחה אוריה מעיין גדול, ואכן נסיעה קצרה של מספר דקות אל צומת חמאם אל-מאליח, ואוריה עומדת במילתה ואף יותר ומקיימת בריכת שחיה בשם 'מעיין הדגל'.
מעיין זה נמצא בואדי אשר מעט ממזרח לצומת טובאס, וממלא בריכה יפה עשויה אבן בצורת רבע מעגל אשר מחוגו כארבע מטרים ועומקה כחצי מטר. תלמידי ישיבת רגבים ובני הנוער אשר בנו את המעיין טרחו כמנהגם ובנו פינות ישיבה, מרפסת תצפית, ואף בחוכמה בנו מעקף למים הזורמים ממעלה הנחל דרך שטחים בהם רועה בקר כדי למנוע את זיהום הברכה. המעיין עצמו ניזון ממים הזורמים בעוצמה מצינור רחב המנקז מעיין קרוב יותר.
מי המעיין חמימים יחסית ומזמינים להרגעות ונופש מחום היום, כשנראה כי לא יכול להיות טוב יותר מהיכן שהוא נשלפים אבטיחים מלאי עסיס אדום להשלמת החגיגה הרטובה והמתוקה של צפון הבקעה.
תודות לאוריה מלט על סיור שורשי מושקע ומחבר אל הבקעה והאנשים המופלאים אשר בונים בה את ביתם, לד"ר ראובן גפני על שלל הידע שהטמיע בנו, לעמית אררט ועידו מאושר על סיור רב חשיבות ומחבר לחבל ארץ מקסים, ולעמיתים שהגיעו בהמוניהם לחלוק את חווית בקעת הירדן.
