בראש השנה נוהגים ללכת ל'תשליך' (על-יד מקור מים) ולומר את הפסוקים "מִי אֵל כָּמוֹךָ... וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם". כמו שאנו מתפללים לה' שיתן אמת וחסד, כך אנו עצמנו צריכים ללכת בדרכיו ולדבוק במדת האמת ובמדת החסד.
מדת האמת היא עיקר הקשר שלנו עם הקב"ה, מקור האמת המוחלטת, שנותן לנו תורת אמת (בעוד אנו עצמנו נמצאים ב"עולם השקר"). ואילו מדת החסד היא עיקר הקשר שלנו לישראל, גמילות חסד שופעת לכל יהודי, מתוך אהבה גדולה (בלי לדקדק יותר מדי במדת הדין והאמת). והנה סימן נוסף לחודשאלול:אמתליעקבוחסדלאברהם, ראשי תבותאלול.
