לראשונה: כתובת מימי השופטים המתקשרת לספר שופטים, נחשפה בחפירה ארכיאולוגית בחורבת אל-ראעי, ליד קרית גת. הכתובת הנדירה נושאת את השם "ירובעל" בכתב האלף-בית, ומתוארכת ללפני 3,100 שנים. היא נכתבה בדיו על גבי כלי חרס, ונמצאה בתוך ממגורה לאחסון שנחפרה אל תוך האדמה, והייתה מדופנת באבנים.
הכתובת נכתבה בדיו על פך – כלי אישי קטן עשוי חרס, בנפח של כ-1 ליטר, שיכול היה להכיל מוצר יקר כמו שמן, בושם או תרופה. נראה, כי – בדומה להיום, בעלי הכלי כתב את שמו על הכלי, על מנת שידעו כי הוא שייך לו.
הכתובת פוענחה על ידי האפיגרף פרופ' כריסטופר רולסטון. בכתובת רואים בברור את האותיות יו"ד שבורה בחלקה העליון, רי"ש, בי"ת, עי"ן, למ"ד, ושרידי אותיות נוספות, המעידות שהכתובת הייתה ארוכה יותר.
לדברי פרופ' גרפינקל וגנור, "השם ירובעל מוכר במסורת המקראית בספר שופטים, כשמו השני של השופט גדעון בן יואש. תחילה, גדעון מוזכר כמי שנלחם בעבודת אלילים וכמי ששבר את מזבח הבעל וכרת את האשרה.
לאחר מכן, הוא נזכר במסורת המקראית כמי שנלחם במדיינים שהגיעו מעבר הירדן, ונהגו לבזוז את יבול האיכרים. לפי הכתוב, גדעון התארגן עם צבא מצומצם של 300 איש והתקיף את המדיינים בשעות הלילה באזור מעיין חרוד.
לאור המרחק הגיאוגרפי בין השפלה ועמק יזרעאל, יתכן שבכתובת מוזכר ירובעל אחר, ולא גדעון של המסורת המקראית, איך אין לשלול את האפשרות כי הכלי היה שייך לגדעון השופט. על כל פנים, מסתמן כי השם ירובעל משקף מציאות מימי השופטים, בה היה שם זה מקובל."
כתובות מתקופת השופטים הן נדירות ביותר, וכמעט שלא מוצאים כמותן בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. כתובות ספורות שנחשפו בעבר נשאו מספר אותיות, שלא ניתן היה לקשר ביניהן. זו הפעם הראשונה שהשם ירובעל נמצא כממצא ארכיאולוגי מחוץ למקרא - בשכבה ארכיאולוגית, המתוארכת לימי השופטים.
"השם ירובעל מופיע במסורת המקראית רק בתקופת השופטים, ועתה הוא נחשף גם בממצא הארכיאולוגי, בשכבה מימי השופטים. באופן דומה, השם אישבעל מופיע במסורת המקראית רק בימי דוד המלך, והוא נמצא בחפירות חורבת קיאפה באתר מימי דוד המלך".
החפירות באתר, השוכן ביער שחריה של קרן קיימת לישראל, מתנהלות מדי שנה מאז שנת תשע"ה, וכעת נערכת בו עונת החפירות השביעית.
מי יודע כמה תגליות מרתקות 1 כ"ח תשרי תשפ"ב 00:52 -