קבוצת המטיילים 'עמיתים לטיולים' יצאה לסיור מרתק במעקב אחר שורשיה היהודיים של העיר חיפה. ירון בוצר מגיש את סיכום הטיול וגלריית תמונות.
"פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן" – ישעיהו ל"ה
חיפה מוכרת למטיילים בעיקר בזכות גני הבאהים, המושבה הגרמנית, סטלה מאריס ושלל המוזיאונים העירוניים, אך בלויית מדריך בעל עין חדה ולב נכון מתגלה לה הנקודה היהודית של העיר אשר הינה לא פחות מעניינת ומרתקת מהאטרקציות הידועות של העיר.
מדריכנו חגי שטרן מייסד עמותת חיפה הסיפור היהודי, פותח את הסיור הרחק מהמולת העיר ברחבת תיאטרון חיפה הצופה אל גן בנימין השליו, בסקירה קצרה של נושא הסיור.
חיפה המודרנית הוקמה בערך בשנת 1760 על ידי דהאר אל עומר שייסד את עירו בעיר התחתית של היום. מאמצע המאה ה-19 החלה העיר להתפתח במהירות. בין השאר בזכות סלילת הרכבת בידי העותמאנים בראשית המאה ה-20, ולאחר מכן בזכות הקמת נמל המים העמוקים הבריטי בשנות ה30 של המאה ה20. בערב ליל הסדר, כחודש לפני קום המדינה, שוחררה חיפה בידי חטיבת כרמלי, ומאז תחת שלטון יהודי צמחה העיר עד להיותה המטרופולין העצום שאנו מכירים.
חגי ממשיך וסוקר את הדמוגרפיה של העיר, מעיר בת 4,000 תושבים ב1875 שמתוכם כרבע יהודים, צמחה אוכלוסיית חיפה ל11,000 איש ערב מלחמת העולם הראשונה כשמתוכם כשליש יהודים. בין מלחמות העולם מוקמות השכונות היהודיות של חיפה וערב פרוץ מלחמת העולם השניה מגיעה אוכלוסיית העיר לכ103,000 איש שיותר מחציים יהודים, ומאז קיים בעיר רוב יהודי ברור.
ללא ספק השכונה הדומיננטית בהפיכת חיפה לעיר יהודית מובהקת הינה הדר-הכרמל, אשר בה שכנו ב1938 כ 70% מיהודי העיר, הסיור בשכונת הדר יתמקד בסיבות שהובילו לתהליך יישוב מואץ זה כמו גם התעמקות בנקודות עניין בעלות זיקה עברית בשכונה.
תחילת ההתיישבות על צלע הכרמל מקורה ביציאה מהחומות ששטפה את הארץ במאה ה19, ובהקמת שכונת הדר הכרמל סמוך לרחוב יהודה הלוי של היום (שם אשר מקורו בספר ישעיהו) ב1891, שכונה אשר קיבלה במהרה מהערבים את השם "ארד אל יאהוד" (אדמת היהודים), שם שהשתרש היטב עד ששמה המקורי של השכונה נשכח מלב.
תהליך העיור על צלע הכרמל המשיך בהקמת שכונת הרצליה בשנת 1909. ב1908 התחילה רכישת הקרקעות עבור הטכניון שגררה קנייה מאסיבית של קרקעות סביבו בידי אגודות יהודיות. ב1921 גואל הקרקעות ארתור רופין מקים ועד לאיחוד ההתיישבות הזעירה שקמה באזור. ועד זה שוכר את האדריכל ריכרד קאופמן לתיכנון עיר גנים מודרנית, אשר תשמש כפרבר מרווח של חיפה הצפופה, שמרכזה בעיר התחתית. בתוך העיר ייבנו גנים ציבוריים רחבי ידיים. שכונה זו תקבל תוך זמן קצר שוב את השם המקורי... הדר הכרמל. השכונה פרחה עד לשנות השמונים שאז הזדקנות האוכלוסייה והגירה לשכונות היותר יוקרתיות של חיפה דירדרו את המקום למרכז של פשיעה והזנחה. אך מאמץ עצום של העירייה בעשור האחרון, יחד עם קבוצות תושבים שהגיעו לשכונה על מנת לחזק אותה, מסובב את הגלגל והשכונה שבה אט אט לימי הזוהר שלה.
את הסקירה מסיימת רחל אמו של עמית אררט בתארה מזיכרונות ילדותה בחיפה, כיצד גדלה ושיחקה בגן בנימין אשר היה לב תרבות הפנאי של השכונה, כיצד הוריה אשר ניהלו חנות קטנה אשר שימשה גם כבית המשפחה זכו לתואר "בורגנים" בידי הסביבה הסוציאלסיטית וכיצד קיבלו את ההודעה הדרמטית על שיחרור העיר ערב פסח התש"ח.
חגי מוביל את העמיתים לסיור קצר בגן בנימין אשר נקרא על שם הברון רוטשילד, וחולף על פני שרידי בית הקפה המפורסם ששכן כאן, בדרכו אל רחוב ירושלים הסמוך – רחובה של האליטה החיפאית דאז, שמן הסתם היה לו חלק בהפיכת הדר למוקד משיכה של אוכלוסיה עברית.
מסענו חולף על פני הבית שנבנה עבור יו"ר קק"ל מנחם אוסישקין, אך זה מעולם לא דר בו ובמקומו איכלס את המקום ד"ר אורבך, מחלוצי הרפואה המודרנית בארץ, בית וילבושביץ - תעשיין ומייסד בית החרושת שמן (ובשעות הפנאי גם אחיה של מניה שוחט ממייסדות השומר), בית סגל המפואר ששימש ביתו של פקיד בחברת פיק"א של הברון, וביתו של אבא חושי ראש העיר האגדי של חיפה.
חגי טורח ומצייר קוים לדמותו של אבא חושי, פעיל נלהב למען עבודה עברית שבהשתדלות רבה הביא עובדי נמל יהודים מסלוניקי שביוון כדי לייסד עבודה עברית בנמל חיפה, עובדים שלימים הם ומשפחותיהם היו השריד היחיד לקהילת סלוניקי המפוארת שהושמדה בשואה. עוד מתאר חגי כיצד עם התגברות האנטישמיות מצד קציני אניות גרמניות בשנות ה30 הורה אבא חושי לפועלי הנמל להפסיק לפרוק אוניות אלו, חרם אשר עמד מול לחצים פוליטיים ללא מורא, וכמובן כיצד עובדי העיריה היו סוגרים את רחוב ירושלים בשעות הצהריים כדי לא להפריע את מנוחת הצהריים של ראש העיר... האגדי אבא חושי.
הסיור המחכים דרך רחוב ירושלים מסתיים בשער הכניסה של הטכניון הישן המשמש היום כמבנה המדע-טק, מבנה מרשים אשר סביבו צל רב המאפשר להתכנס בנוחות סביב מורנו להמשך הסקירה של הטכניון – המוסד שהקים סביבו עיר.
חגי מתאר בפירוט את התהליכים והאישים שהביאו להקמת הטכניון בחיפה, תהליך שתחילתו בראשית המאה העשרים המשכו במלחמת השפות סביב שפת הלימוד בו (מלחמה בה נבחרה העברית על פני הגרמנית), שימוש המבנה כבית חולים צבאי בעת מלחמת העולם הראשונה וחניכתו ב1925 עת נפתחו הלימודים במוסד, שלושה חודשים לפני פתיחת האוניברסיטה העברית ולכן הוא המוסד האקדמי הראשון בארצנו.
תוך שאנו מתאספים סביב הבאר שנחפרה לצרכי הטכניון וסיפקה מי שתיה גם להדר עד שנות ה30, חגי מפנה את תשומת ליבנו למבנה הטכניון המאסיבי ולשרידי החומה שהקיפה אותו בימים בהם שימש מלבד מוסד לימודים גם מוצב להגנת השכונה העברית הסמוכה. במרתפי האוניברסיטה אף התאמנו חיילי ההגנה בירי, וממנה יצאה חטיבת כרמלי למבצע שחרור העיר.
המשך מסענו במורד הכרמל מקיף את מתחם הטכניון ומוביל לרחוב הרצל ההומה – המרכז המסחרי השוקק של השכונה. בעוד אנו חולפים על פני חלונות הראווה הפורטים על כל החושים, חגי מחזיר אותנו לתכנון המקורי של השכונה, פרבר שליו של העיר התחתית ומפרט כיצד לאחר פרעות תרפ"ט, כאשר גישת יהודים לעיר התחתית היתה בגדר התאבדות, החליף ועד השכונה את הבתים החד קומתיים ברחוב הרצל לבתים דו קומתיים בעל חזיתות מסחריות, פעולה אשר יצרה אזור מסחר ותעסוקה חילופי לעיר התחתית הערבית, אשר במהרה צמח וגדל והפך את הדר-הכרמל לשכונה יהודית גדולה ומבוססת אשר אליה עבר מרכז הכובד של חיפה, עשור בלבד לאחר הקמתה!
חגי ממשיך וחולק כי רחוב הרצל היה כל כך הומה וצפוף עד שהוקם בו הרמזור הראשון בארץ, וכדי להסביר את הפלא החדש חילקו אנשי העיריה מנשר אותו מציג מדריכנו, המסביר את פשרו של "מנגנון האור האוטומטי לכיוון התנועה".
במורד הרחוב אל מול המבנה בו גר הרופא הלל יפה, אנו זוכים לביקור מרגש בבית הכנסת הספרדי היכל נתנאל. בית הכנסת שהוקם בשנות ה40 על ידי יהודי עדות ספרד שנמלטו מהעיר התחתית לאחר הפרעות, שוכן בקומה השלישית של המבנה, וסובל מהזנחה קשה עקב מעבר אנשי הקהילה לשכונות היותר יוקרתיות של חיפה. תוך סיור במקום מצביע חגי על כתובת המונה את מייסדי בית התפילה, ביניהם שמעון ופולין חכים, הוריו של אליהו חכים אשר בשנת 44, יחד עם עמיתו לארגון הלח"י אליהו בית צורי, התנקש בנציב הבריטי הלורד מוין לאחר שזה מנע עסקה להצלת מיליון יהודי הונגריה בזמן השואה, התנקשות בשלה הוצאו להורג. חגי ממשיך ומצביע על לוחית הנצחה לזיכרו, וקורא ממכתב שכתב אליהו להוריו בעת ישיבתו באגף הנידונים למוות, מכתב המנחם אותם ואומר כי מותו יביא להקמת מדינה יהודית ולהנפת דגל ישראל על הרי ירושלים, ואכן תוך 3 שנים קמה מדינתו והונף דגל חרותנו על הרי ירושלים.
הביקור המפעים במקום שמבחינתי מהווה צומת היסטורי בין תולדות הדר, המדינה והמאבק בבריטים מעביר צביטה בלב כאשר מדריכנו משיב את מפתח בית הכנסת לאחיינו של הרוג המלכות הקרוי על שמו - אלי חכים.
סיורנו ממשיך במורד ההר אל רחוב סירקין בו הוקם שוק מאולתר לאחר מאורעות תרפ"ט, שוק הממשיך לתפקד גם היום והומה אדם עד להתפקע בצהרי יום שישי. תוך שאנו נדחקים בין המוני הקונים אנו מגיעים אל מבנה שוק תלפיות המבוצר אשר נבנה בשנות ה40 כדי לספק מוצב הגנה לאזור וכן אזור מקורה לשוק, אשר ממנו בזמנו אף יצאו הסעות מעלה אל רחוב הרצל לטובת הקונים המתקשים בסחיבת הסלים.
היות שההסעות חדלו מזה זמן רב אנו חוזרים דרך דוכני השוק הססגוניים, ועולים בגרם מדרגות חזרה אל לב שכונת הדר, כאשר בדרכנו אנו חולפים על פני מזרקת מים מפוארת, ששימשה בזמנו כתחנת מנוחה לקונים שבחרו לעשות דרכם מעלה ברגל עם סלי הקניות הכבדים.
תחנתנו האחרונה הינה בית הכנסת האשכנזי המרכזי, מבנה מרשים אשר נבנה בשני חלקים, קומתו הראשונה בשנות העשרים, ועד קום המדינה נוספה קומה שניה, שעל קירותיה המרשימים חרוט תרשים ייחודי של אליהו העולה השמיימה בין סמלי 12 השבטים ומאחוריו תיאור שבי ציון הנושאים את מנורת בית המקדש. בית הכנסת אשר סבל מהזנחה קשה עם נטישת השכונה בשנות השמונים זוכה לעדנה בימינו כאשר את הקומה הראשונה מאכלסת חסידות גור ואילו את השניה את חסידות בעלז.
התנועה השוקקת אל בית הכנסת ועיצובו הפנימי המפואר אינם משאירים ספק בקשר לתחייתו וחזרתו של המקום לשנות זוהרו.
את הסיור סיים חגי, תושב גאה של שכונת הדר-הכרמל, ומוביל פרויקט חיפה הסיפור היהודי מזה שלוש שנים, בהודעה כי איננו יכול להמשיך ולהוביל את הפרויקט. אולם לשמחתנו, לאור הצלחת הסיור המרגש, החליט חגי לחזור בו ולהמשיך קדימה את הובלת הפרויקט.
ניתן להצטרף לסיורים הנערכים במשך כל השנה ברחבי העיר חיפה, או להזמין סיור מותאם מראש עבור קבוצה. מידע על הסיורים השונים ניתן למצוא באתר חיפה הסיפור היהודי, או להתחבר לרשימת התפוצה בדוא"ל [email protected] או בסמס/בווטסאפ על ידי שליחת הודעה לחגי 054-8341938.
תודות:
לחגי שטרן על סיור מרגש ומעמיק בהיסטוריה הנסתרת של חיפה,
לסבא-עמית על שלל הסיורים המעמיקים,
ולעמיתים שחוקרים ללא לאות את ארצנו ומורשתנו.
