בדרך לפורים יש תחנה חשובה: השבת, שבת לפני חג הפורים, קוראים בתורה את "פרשת זכור" – "זכור את אשר עשה לך עמלק". עמלק הוא אויב ישן נושן שלא מתייאש: כבר ביציאת מצרים הוא התנפל עלינו בדרך, הוא חזר בפורים בדמותו של המן הרשע מזרע עמלק, וממשיך לנסות עד היום בתחפושות שונות כמו הצורר הנאצי ימח-שמו שרצה "להשמיד להרוג ולאבד" בדיוק כמו המן (והצליח יותר מהמן).
כדי לנצח את עמלק, צריך לזהות את השורש הרוחני שלו, מאיפה הוא הגיע, מה הוא מייצג. לשם כך, נשתמש ברמז של המורה הגדול, הבעל-שם-טוב: עמלק בגימטריא ספק. כלומר, עמלק לועג לאמונה ומטיל ספק בכל דבר. הוא ציניקן שלא מאמין בכלום, לא בכוח עליון ולא בכללי צדק ויושר ומוסר. כך כתוב עליו "ולא ירא אלוקים", כמו שאומרים היום 'אין לו אלוקים'. מה פתאום שמישהו יאמר לי מה לעשות?
המלחמה בעמלק היא לא רק באויב הפיזי, אלא גם בארס הרוחני שבתוכנו. בכל אחד מאתנו עלול לכרסם בלב ספק-עמלקי. שימו לב שעמלק מופיע בתורה מיד לאחר שבני-ישראל שאלו "היש ה' בקרבנו אם אין" – אם אנחנו לא בטוחים שה' אתנו, מיד מגיע עמלק ולועג בצחוק קר ואכזר...
אז איך באמת מצליחים למחות את עמלק הקטן שבתוך הלב? איך משתחררים מהספקנות שלא נגמרת?
נחזור עוד קצת לאחור. בשבת שלפני ראש חודש אדר, קוראים בתורה את "פרשת שקלים" (שפותחת את הסדרה של "ארבע הפרשיות"). שם מדובר על מצות מחצית השקל – בזמן בית-המקדש, כל אחד מביא בכל שנה חצי-שקל לקופה המיוחדת של קרבנות הציבור. ועכשיו נשאל, למה דווקא חצי? האם לא מתאים יותר שכל אחד יתן מטבע שלם, שקל מהודר, יפה ומכובד!
ההסבר הוא שכל אחד, אתה ואני, הוא רק חצי. זו התודעה העמוקה של היהודי: אני חסר וחלקי, לא שלם ולא בטוח בעצמי.
כך מנצחים את עמלק. שהרי עמלק מטיל ספק ומפקפק בכל, אבל את עצמו הוא שם במקום מאד בטוח – הכל ספק ורק אני ודאי. אני גם מעל הכל, דואג לעצמי ומוכן לרמוס את כולם, מתגאה ומתגאה כמו המן הרשע שלא סובל שמישהו לא משתחווה לו. אבל אנחנו אומרים – אם מטילים ספק, קודם כל נטיל ספק בעצמנו, בענוה ובשפלות. מי אמר שמגיע לנו משהו?
אם אני ספק וחסר, רק חצי – אז אני פתוח לאמונה גדולה. אנחנו מרגישים ויודעים שהקב"ה הוא החצי השני שלנו, הוא נותן לנו קיום וודאות, בטחון ונצחון.
עמלק והמן ותלמידיהם עד היום הזה, מאתגרים אותנו להגיע לאמונה עמוקה ואיתנה בה', "נצח ישראל לא ישקר". כך אנחנו מוחים את הספק, עמלק שבלב, מנצחים את המן, ושמחים "עד דלא ידע". פורים שמח!
