הרב הקדוש רבי צבי אלימלך מדינוב, בעל הספר בני יששכר, מסביר שמ"ט ימי ספירת העומר הם כמניין "לב טוב".
לרמז לנו שאם אנחנו רוצים להכין את עצמינו כראוי להארת קבלת התורה בחג השבועות, עלינו ללבב את ליבנו. להיות מלאי אכפתיות ורגישות לאחינו בני ישראל.
שלא נהיה אדישים כאשר חבר מישראל נמצא בצרה כזו או אחרת. על פניו, אנחנו יודעים כמה חשוב לפרגן למי שנמצא בצער, לתמוך בו. לתת לו הרגשה שהוא לא לבד. לעזור לו בכל מה שאפשר כדי להוציאו אל המרחב מן המיצר.
הצרה הכי גדולה היא צרת הנפש שרחוקה מאבינו שבשמיים. הרי לכל אחד מאתנו יש נשמה קדושה שבאה ממקום גבוה מאד. אם חלילה עזב אדם את שליחותו האמיתית בעולם, הרי שהוא שבוי בשבי היצר הרע, מחמיץ את המטרה שלשמה הוא נשלח לעולם.
בעוונותינו הרבים, מפני חטאינו חרב בית המקדש, ולא זכינו להרגיש בעוצמה את הצרה הנוראה של חסרון רוח הקדושה. תפקידם של הצדיקים הוא לעורר בלבבות בני ישראל חשק להתקרב לה'. לעזוב את הבלי העולם השפל הזה ולהתרומם לאור הרוחני. איזה טעם יש לחיים בלי קרבת ה'?
מי שאכפת לו באמת מעם ישראל, לא מסתגר בבית מדרשו ומשתעשע בתורה לבדו.
מי שאכפת לו באמת מכבודה של ארץ ישראל, מעורר יהודים לעזוב את טומאת הגלות, ולעלות לארצינו הקדושה ולחונן עפרה. מי שאכפת לו באמת מהר ציון ששמם וישמעאלים מהלכים בו, מעורר לבבות לדרוש לציון.
ומשולבים הדברים זה בזה, כלשונו הנפלאה של בעל אור החיים הקדוש על פרשת בהר: (ויקרא כ"ה כ"ה) הגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם, ויאמר להם: הטוב לכם כי תשבו חוץ, גולים מעל שולחן אביכם? ומה יערב לכם החיים בעולם, זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב שולחן אביכם הוא אלוקי עולם ברוך הוא לעד, וימאיס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק הרוחני, גם נרגש לבעל נפש כל חי, עד אשר ייטיבו מעשיהם, ובזה יגאל ממכרו'.
'ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל, ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב'.
הכותב הינו ראש כולל חיבת הארץ בעתניאל
