העידן המודרני מציב בפנינו אתגרים רבים, במיוחד בכל הנוגע לחינוך הדור הצעיר לערכים ולאמונה. זמינות המידע האינסופית והמורכבות של השאלות הרוחניות דורשות חשיבה מעמיקה ויצירתית מצד הורים ומחנכים. בפודקאסט מעורר מחשבה מבית "הכל היהודי", התארח הרב דוד סמסון, דמות מוערכת בעולם החינוך הדתי ומייסד של מוסדות חינוך פורצי דרך רבים בארץ ובעולם, לשיחה מרתקת על נושא זה. השיחה התקיימה על רקע יציאתו לאור של הספר החדש והמסקרן "הכוזרי מעובד לבני נעורים" מאת צבי פישמן, שמבקש להנגיש את הרעיונות העמוקים של ספר היסוד החשוב הזה לדור הצעיר.
Listen to "שיחה עם הרב דוד סמסון בעקבות הספר הכוזרי לבני הנעורים" on Spreaker.
ניסינו להבין מהרב אחרי כל כך הרבה שנים ומיזמים בעולם החינוך, מה להבנתו הופך אדם למחנך משמעותי ומשפיע?
הרב סמסון הדגיש שגרעין מהותו של המחנך טמון בחיבור העמוק שלו לקב"ה. לדבריו, מחנך אמיתי חי בתודעה מתמדת של "יראת שמיים", ועינו השנייה צריכה להיות נתונה לתלמידים, במטרה לחבר אותם אל הטוב שהוא עצמו חווה בקשר עם בורא העולם. הוא הדגיש שהקשר הכפול הזה – לריבונו של עולם ולתלמידים – הוא המפתח לחינוך מוצלח. ככל שהקשרים הללו חזקים יותר, כך גדלה יכולתו של המחנך להשפיע.
כדי להמחיש את הנקודה, שיתף הרב סמסון אנקדוטה משמעותית. הוא נזכר בשאלה ששאל את הרב נחמיה גולדברג: "איך מאהיבים את הגמרא על התלמידים?" תשובתו הייתה פשוטה ועמוקה כאחד: התלמידים יאהבו את הגמרא וירצו לטעום ממנה, כאשר יראו עד כמה הרב שלהם אוהב אותה. הוא הסביר שהתלהבות ואהבה הן מדבקות, ומחנך שמחובר באמת למה שהוא מלמד, מעביר את החיבור הזה הלאה.
אך האם רגש האהבה לבדו מספיק? השיחה שלנו עברה לעסוק במתח הקיים בחינוך בין הצורך בעמל ובהשקעה מצד התלמיד, לבין הצורך בהנגשת החומר, במיוחד בעידן שבו הסבלנות והקשב של צעירים עשויים להיות שונים. הרב סמסון לא ראה בכך סתירה. הוא טען שבמהות החינוך אין מקום לוויכוח תיאורטי. המטרה היא אחת – לחנך. כדי להשיג מטרה זו, יש לאתגר את התלמיד באופן מתמיד, אך במידה הנכונה. הוא הדגיש כי זוהי אמנות ולא נוסחה טכנית. הוא השתמש במשל של מתכון ושל שף מנוסה לעומת אדם רגיל כדי להמחיש שגם עם אותם מרכיבים, האיכות והתוצאה הסופית תלויות במיומנות ובאינטואיציה של המחנך.
לפעמים צריך ללמוד על הג'יפ
הרב סמסון שיתף סיפור אישי יוצא דופן על הקמת ישיבת "לך לך", שהייתה למעשה ישיבה שהתקיימה על ג'יפים. הוא סיפר שהיוזמה עלתה בעקבות מקרה של תלמידה שסבלה מדיכאון קליני בכל פעם שנכנסה לשערי בית הספר. כפתרון, הם ניסו ללמוד מחוץ לכותלי המוסד, בשטח פתוח, וזה הצליח מעל למצופה. הצלחה זו הובילה לרעיון של ישיבה עבור נערים ונערות שהמסגרת הרגילה של בית הספר עוררה בהם קושי. הוא תיאר כיצד בנו כיתות על ג'יפים, עם ר"מים שהיו נהגי הג'יפים, וכיצד התפתחה המתודה עם הזמן, תוך התאמה לצורך של יישוב הדעת בלימודי גמרא ומתמטיקה. מתברר שלצד הערכים הנצחיים ולימוד התורה, דרושה גם גמישות מחשבתית ויצירתיות בחיפוש אחר דרכים להגיע אל התלמיד.
מהם לדעתך עקרונות האמונה שחשוב להנחיל לדור הצעיר?
הרב סמסון התמקד בשני היבטים מרכזיים. ראשית, הוא הדגיש את חשיבות ה"איך" – הדרך בה מועברים המסרים – על פני ה"מה" – התוכן עצמו. הוא ציין שהורים רבים מתמודדים עם שאלות ואתגרים מצד ילדיהם בנושאי אמונה, והמפתח הוא לדעת להציב גבולות ברורים מבלי לפגוע באהבה ובאמפתיה. הוא שיתף דוגמאות קשות בהן נאלץ להרחיק תלמידים, אך עשה זאת תוך כדי תמיכה ודאגה לצרכיהם. באופן דומה, הוא הסביר כיצד הורים יכולים להציב גבולות ברורים לילדיהם תוך המשך ליווי ותמיכה. שנית, הוא הדגיש את חשיבות העיקרון של "תורה מתוך עם ישראל", עיקרון שלמד מרבו, הרב צבי יהודה קוק. הוא הסביר שהמהות של מרכז הרב הייתה לימוד תורה מתוך מבט רחב של עם ישראל, מתוך ההבנה שהבחירה בעם ישראל קדמה למתן התורה. כאן הגענו באופן מתבקש לספר "הכוזרי", שבו המאמר הראשון עוסק במהות עם ישראל ורק לאחר מכן במהות התורה. הרב הסביר כי תפיסה זו באה לידי ביטוי במיוחד בציבור הדתי-לאומי, שמשלב לימוד תורה עם שירות בצבא, מתוך תפיסה שהתורה אינה מנותקת מחיי העם. הוא אף שיתף סיפור על הרב גורן שסירב לגייר אדם שרצה לקיים את כל המצוות אך סירב להיות חלק מעם ישראל...
היחסים עם אלוקים יהיו כמו היחסים שלך עם אביך
אחת הנקודות המרכזיות שהרשימו אותי במיוחד בשיחה עם הרב נגעה לאופן בו הרב סמסון רואה את היחסים בין אב לבן כמודל ליחסים בין אלוקים לאדם. הוא הסביר כיצד מערכת היחסים הראשונית והמעצבת ביותר בחייו של אדם, זו שבינו לבין אביו, משפיעה באופן עמוק על תפיסת היחסים שלו עם האלוקים. לדברי הרב, אם אדם חווה אב סמכותי מדי, נוקשה או חסר אמפתיה, הדבר עלול להשליך על האופן בו הוא תופס את הקב"ה – אולי כדמות רחוקה, שיפוטית או אפילו כועסת. לעומת זאת, קשר חם, אוהב ותומך עם האב יכול לבנות בסיס לאמונה באלוקים שהוא קרוב, רחום ומקבל. הרב סמסון הדגיש כי ההורים, ובמיוחד האבות, נושאים באחריות כבדה בעיצוב תפיסת האמונה של ילדיהם דרך מערכת היחסים שהם מקיימים איתם. הוא אף טען שההשפעה של הקשר עם האב אינה מוגבלת רק לתחום האמונה, אלא משפיעה גם על תחומים אחרים בחיי הילד, כמו יכולת פתרון בעיות במתמטיקה. הוא הדגיש בפני ההורים את החשיבות של התמקדות ביחסים הטובים והבריאים עם ילדיהם, לפני שהם מתמקדים בהנחלת יסודות האמונה. הוא חזר למדד הפשוט של 80% שמיעה ו-20% דיבור בשיחה עם הילד, כאינדיקציה ליחסים טובים.
אנחנו גדלים עם האמונה של ילדים שלנו
לקראת סיום, עלתה השאלה האם תהליך הלימוד וההנגשה, כמו זה שנעשה בספר "הכוזרי לבני נעורים", משפיע גם על ההורה או המחנך. הרב סמסון השיב בחיוב נחרץ. הוא ציטט את הרב הנזיר שהקפיד לפתוח שיעורים רק לאחר ששמע שאלות מהתלמידים, והסביר שלימוד משותף יוצר קשר אמיתי ומעמיק. הוא אף שיתף חוויה אישית מביקור בדיסנילנד, שם תהה על המסרים המועברים לילדים, והבין את הערך העצום של לימוד תכנים משמעותיים כמו אלו שבספר "הכוזרי", הן עבור הילדים והן עבור ההורים.
השיחה עם הרב דוד סמסון חידדה את מה שאנחנו מבינים בתיאוריה אבל לא תמיד מצליחים ליישם מול תלמידים ומול הילדים שלנו – שחינוך לאמונה אינו רק עניין של העברת מידע, אלא תהליך עמוק ורב-ממדי שמתחיל בקשר האישי שלנו עצמנו לאמונה. התהליך הזה עובר דרך יצירת קשר משמעותי עם התלמיד, ומתבסס באופן משמעותי על יחסים בריאים בתוך המשפחה, כאשר יחסי האב והבן משמשים כמעין תבנית ליחסים שבין האדם לאלוקיו.p>
