נמאס לי לשתוק

אני רוצה לשתף אתכם בנושא שמעצבן אותי.

זהו נושא שמגיע מגרעין אמת שכדאי ללמוד ממנו, אך הבעיה מתחילה כאשר טועים ביישום שלו.

"אתה הוא הממוצע של חמשת האנשים הקרובים אליך"

מכירים את המשפט הזה?

זהו משפט חכם ונכון שבא להגיד שאתה מושפע מאד מהסובבים אותך, ולכן כדאי לך להקיף את עצמך באנשים שירימו אותך.

אם תהיה מוקף באנשים מצליחים תגדיל דרמטית את הסיכויים שלך להצליח. למה? כי תודעת ההצלחה שלך היא הבסיס להכל, במיוחד בתקופת משבר כמו שלנו!

ואז המתבקש מהכלל הוא - "תקיף את עצמך במצליחנים, ותיפטר מהחברים שלך אלא אם הם מצליחנים".

כן! גם אם מדובר באנשים יקרים לך, זה הזמן להיפרד מהם ולדעת לשים את עצמך בראש סדר העדיפויות.

נראה לכם הגיוני?

לי ממש לא!

וזה מה שמעצבן אותי!

עם העיקרון הנ"ל אני וודאי מסכים, אבל על היישום תנו לי לחלוק מאד.

איך מגדירים מצליחנים? רק מי שיודע להרים עסק או שיש לו כסף הוא מצליחן? אם תשאלו אותי התשובה היא חד משמעית לא.

אכן, כדאי לשים לב מי מקיף אותך. אם יש אנשים שמורידים אותי (מאילו סיבות שיהיו) לפעמים אכן כדאי להוריד את מינון הקשר איתם. אבל יש אנשים שאולי אינם מוגדרים כמצליחנים בתחום העסקי, אבל הם מצליחנים בתחומים אחרים, וכן, אני רוצה להיות בקרבתם!

בואו נדבר על עסקים וערכים

נראה לי שהבעיה הזו נובעת מתופעה רחבה עוד יותר.

ישנם מנטורים שדוחפים את בעלי העסקים בצורה חזקה מאד לצאת מאזור הנוחות האישי ו'לטרוף' את העולם. לכאורה זה נהדר, אבל האמת היא שאצל חלק מהם, משהו באווירה צורם לי. מאד.

הם עושים את זה מתוך הבנה נכונה שבעלי עסקים רבים תקועים חזק בגלל כל מיני פחדים, חוסר בטחון עצמי ועוד שלל בעיות מנטליות.

ואז באים אותם יועצים עם המון אנרגיות, ודוחפים חזק: מגיע לך! תעוף קדימה! תעוף על עצמך! אל תספור אף אחד!

להרשמה לקבלת טיפים נוספים והדרכות לבעלי עסקים מאפרים, לחץ כאן >>

אבל, רגע, יש כאן בעיה.

לפעמים הם דוחפים ללא מעצורים.

לפעמים הם דורסים ערכים ואנשים בדרך להצלחה.

לפעמים הם הופכים את הכסף וההצלחה העסקית לחזות הכל.

ואז מה שקורה הוא:

אתה בוחר חברים לפי כסף.

אתה מוכר ללקוחות באגרסיביות על ידי מניפולציות, או שאתה מוכר למי שלא בהכרח צריך את המוצר שלך.

(זה מזכיר לי בעל מקצוע ששאלתי אותו 'מי קהל היעד שלך?', והוא ענה: "כל מי שיש לו כרטיס אשראי ודופק, ולגבי הדופק זה אופציונלי מבחינתי...")

עצוב לראות בעלי עסקים (ולעיתים גם מנהלים בעמותות) שמוותרים על כל החברים והערכים שלהם בשם הפריצה הגדולה.

עכשיו, בואו נניח לרגע שזה יעבוד. איזה אדם תהיה? עם כסף ועסק מצליח ובלי חברים וערכים? אתה בטוח שזו המטרה שלך?

זו וודאי לא המטרה שלי.

אנחנו רוצים גם וגם.

וודאי שאנחנו רוצים להצליח ולהגיע לתוצאות ולתוצאות שיא (וכל מי שמכיר את צוות 'יעדים' לא חושב שאנו חשודים בפשרות בנושא).

אבל, אנחנו רוצים להגיע לשם תוך שמירה על הערכים שלנו. ואם לעיתים הם מתנגשים, אז צריך ליצור איזון נכון. ליצור את האיזון הזה זה באמת קשה, אז צריך לעבוד קשה - ולהצליח ליצור אותו.

צריך לשמור על פרופורציה. העסק אינו חזות הכל. העסק משרת אותנו ולא אנחנו משרתים את העסק.

וגולת הכותרת מבחינתי היא שאם תסתכלו בטווח הארוך, זה לא עובד. אולי בטווח הקצר אתה יכול לדרוס את כולם ואת הכל ולהגיע לתוצאות, אבל בטווח הארוך זה עלול לכלות כל חלקה טובה בעסק ובחיים.

מאידך, כשהעסק בנוי נכון מבחינה ערכית, בד"כ הלקוחות ירגישו את זה וירצו לקנות יותר. ממש כך. מעבר לזה יהיה לכם קל יותר להגיע לתוצאות שיא - כי המקום שלכם מול העסק יתיישב בצורה נכונה ותהיו שלמים אתו.

נסיים בברכה שנזכה כולנו לתוצאות שיא שמשתלבות יחד עם הערכים שאנו מאמינים בהם.

אפרים.