בשלושת השבועות אנחנו קוראים את פרשת 'פנחס', לאחר מכן את פרשות 'מטות- מסעי' ולאחר מכן את פרשת 'דברים'. ההפטרות שאנו קוראים בשבתות אלו, הנקראות 'תלתא דפורענותא', אינן שייכות כ"כ לפרשות השבוע אלא לענייני דיומא. מכיון שהימים שאנו נמצאים בהם הם ימי אבלות על חורבן ביהמ"ק, תקנו חז"ל לקרוא את דברי האזהרה של ירמיהו, שאם ילכו בדרכים נלוזות יבוא חורבן.
השבועות הללו באו גם לעורר אותנו לתשובת המשקל. בעטיו של חטא המרגלים נגזר על אבותינו חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, הגלויות וכל המסתעף מהם. כשנתבונן, נראה שבנושאים המרכזיים של פרשיות השבוע יש הדרכה אלוקית לתיקון אותה חולשה שגרמה לנו את חטא המרגלים.
חז"ל אומרים לנו שעיקר חטא המרגלים היה "וימאסו בארץ חמדה", ואז נאמר : אתם בכיתם בכיה של חינם באה לכם בכיה לדורות.
נושא מרכזי בפרשת 'פנחס' הוא המפקד שהיה בשנת הארבעים, מפקד שמטרתו היתה לדעת כמה מונה כל שבט, מפני שלאלה נתחלקה הארץ, לגברים מגיל עשרים ועד גיל שישים ,"לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט".
בעטיו של מפקד זה באו בנות צלופחד בטענה שהן רוצות נחלה בתוך אחוזת אביהן. חז"ל דרשו שבנות צלופחד היו חכמניות ודרשניות. הן לא היו תאבות לרכוש בעלמא, שאילו היו רוצות רק נחלה בארץ, היו יכולות להצטרף לחצי שבט המנשה שקיבל את נחלתו בעבר הירדן, אשר בו היתה נחלה רחבת ידיים.
אלא שבגודל אמונתן וצדקותן של בנות צלפחד הן רצו חלק בעיקר קדושתה של הארץ, שהיה בצד המערבי "תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו" - בחלק של שבט מנשה שקיבל את נחלתו בתוך הארץ. ואף שהמקום עדיין לא נכבש, הן האמינו שעם ישראל יעלה לארץ, יכבוש אותה וינחל אותה. זו תשובת המשקל לחטא המרגלים.
גם בדורנו, שזכינו לשיבת עם ישראל לארצו, חשוב שנדע להכיר בגודל חשיבותה של ארצנו, ולאהוב אותה כמו שבנות צלופחד אהבוה.
לצערנו, יש עדיין חלק מעמנו שאינו מודע לגודל החשיבות של מצוות ישוב הארץ, ולא מודע לכך שמצבו הלאומי של עם ישראל לא יתייצב אלא אם כן הוא יהיה מחובר לארץ. כל הנסיונות להפריד בין העם ובין הארץ, ולומר שיש להציל את העם לפני הארץ, הם פטפוטי סרק.
כמו שאי אפשר להוציא את הדגים מהים שיחיו על שפת הים, כך א"א להפריד בין העם והארץ אפילו לרגע אחד. כשעם ישראל שוכן בארץ ישראל, קומתו הלאומית זקופה, חיה, קיימת ויציבה. אולם כאשר ממעיטים את אחיזתם של אחינו בני ישראל ברחבי ארצנו, מנמיכים את קומתה הלאומית של כנסת ישראל.
לכן בימינו אלה חובה עלינו ליישב את כל מרחבי ארצנו, להחיל ריבונות יהודית על כל חלקיה, ולנקות אותה ממחבלים. להם יש למעלה מעשרים מדינות, וגם אותן אינם מסוגלים להנהיג.
מדינת ישראל תוכל ברצון רב לעזור להם בייעוץ ובהדרכה נכונה כיצד להתיישב מחדש בארצות מוצאם, ובלבד שהיא תהיה הריבון הבלעדי על הארץ.
נקוה שעם ישראל יבין שזאת טובתו, ואז נזכה ששלושת השבועות הללו יהפכו לששון ולשמחה, כמו שהבטיח הנביא ש"צום הרביעי וצום החמישי יהפכו לששון ולשמחה".
בזכות קוראים כמוך – נשמיע את הקול היהודי ונשנה מציאות!
הפוסט שקראת עכשיו, לא במקרה נמצא כאן, בקול היהודי. צוות הקול היהודי משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לגולשים שלנו חדשות ומידע שאין בשום מקום אחר, ולתת במה לקול היהודי, שפעמים רבות מושתק בידי כלי התקשורת והרשויות במדינה.
כעיתונות עצמאית, אנו פועלים ללא מטרות רווח. כעת יצאנו לקמפיין גיוס המונים מוגבל בזמן, כדי להקים מערכת תחקירים חדשה שתיצור שינוי משמעותי במציאות.
הצטרפו עכשיו לפרויקט – והיו שותפים בתקשורת יהודית-ערכית ועצמאית
