מלכה ארונסון הגיעה השבוע, יחד עם אחיה, לאזכרה השנתית לזכר אמה בבית העלמין הר הזיתים בירושלים. המשפחה הגיעה לחלקה האפגנית והבחינו כי קברי הוריהם חוללו בידי ערביי האזור שהציתו את המצבות ושברו אותן.
"לראות את הקברים של ההורים שלו שרופים, על מה ולמה? המילה זעזוע לא מספיקה לתאר את החוויה", אומרת מלכה בשיחה עם הקול היהודי. למרות זאת, מלכה ומשפחתה לא הופתעו מהנזק ומהטרור. "הוונדליזם הזה לא חדש, הוא נמשך בערך 20 שנה ואף אחד לא עושה כלום. יש חידוש רק ברמת העוצמה".
את דבריה אומרת מלכה מהיכרות אישית, כלי ראשון. "בהתחלה עשינו למצבה עיטור של שני לוחות הברית, אבל שברו אותם לחתיכות. בנינו את המצבה מחדש ושוב שברו אותם. לפני יותר משנה שוב חידשנו ושוב שברו לנו. שמנו מצלמות וגם אותן שברו. כשבנינו שער הם נכנסו דרך מקום אחר. אנחנו רואים אותם מגיעים וזורקים עלינו אבנים", היא אומרת בתסכול. "כל פעם זה עולה לנו אלפי שקלים ואנשי המקצוע רוצים הרבה כסף בגלל המקום המסוכן".
• טרור בבית הקברות
לדבריה, הסיבה להמשך התופעה נעוצה בעבודה שאין מענה הולם נגד הטרור. "כשהם רואים שלא עושים להם כלום הם ממשיכים ועולים מדרגה. פנינו למשטרה והגשנו תלונה, אבל לא עצרו את מי שעשה את זה. שנה שעברה אל הגענו לאזכרה כי המשטרה אמרה שאי אפשר, מאז הוונדליזם רק מחמיר".
"אם בונים גדר יותר גבוהה זה לא עוזר, צריך לפרוץ את הגדר, לראות מי עושה את זה ולתפוס אותו. הבעיה שזורקים עלינו אבנים, אנחנו לא מחזירים ורק בורחים. לא הגיוני שבמדינה שלנו אנחנו לא יכולים לעלות לקבר של ההורים ולאף אחד לא אכפת. אם זה היה קורה באירוע כולם היו אומרים שזה אנטישמיות".
"מדובר באדמה שקנינו, לא פלשנו ולא שום דבר. לא הגיוני שנפקיר את קברי יקירנו", אומרת מלכה לסיום.
