באחד משיריו היותר יפים – "צלילי קסטה רחוקים (פלורידה), כתב המשורר נתן יונתן ז"ל את המלים: "הבית זה מקום שאם אתה מוכרח לשוב אליו תמיד פתוחה בו דלת לקראתך". הוא כתב את השיר בעת ביקור בארצות הברית, לאחר נסיעה במונית, אשר הנהג שלה היה ישראלי שירד מהארץ והתלבט האם לחזור אליה. נראה שאין הגדרה קולעת, ממצה ואולטימטיבית יותר למושג בית, מאשר זו שאותה שורר המשורר. עבור קשישים רבים, אשר נותרו להתגורר בגפם בדירה גדולה, אשר בשל מצבם, הגופני ו/או הנפשי אינם רוצים או אינם יכולים להמשיך להתגורר בו, בית סיעודי הוא ה-בית שלהם. בית לכל דבר ועניין, בית שבו אמורים להינתן להם כל השירותים החיוניים, בית שבו אמורים לדאוג לשלומם ולרווחתם, להעניק להם טיפול 24/7.
כשהעברנו את הקשישה להתגורר בבית אבות, כאשר שוב לא היה אפשר לספק לה את המענה הטיפולי שהיא נזקקה לו- בשבועות הראשונים היא אמרה שהיא רוצה הביתה. לילה אחד יצאה מבית האבות אל החושך והחלה לצעוד לכיוון הבית שלה, שמרוחק כ- 100 ק"מ מבית האבות. תהליך ההסתגלות שלה אל הבית החדש שלה היה ארוך, קשה, רצוף נסיגות. בתחילת השנה השנייה לשהייתה, כשהיא דיברה על הבית שלה היא התכוונה, בראש ובראשונה, לבית השני שהפך, בתודעתה ובתחושתה, לביתה הראשון. הבית משכבר. ה- בית.
להיערך מבעוד מועד לקראת מעבר אל בית אבות
מה שתרם לכך הוא מאמץ להשרות עליה אווירה ביתית, לרבות העברת חלק ניכר מהריהוט, מהחפצים יקרי הערך הרגשי, התמונות וכל מה שהיווה עבורה בית, אל החדר שלה בבית האבות. האופן שבו התרגלה והסתגלה אל הבית החדש שלה, שהוא, בעצם, ברירת מחדל, לימד אותנו דברים חשובים על אודות מהות המושג- שינוי. שינוי בכל שלב הוא מאתגר ותובעני. הוא מחייב שינוי הרגלים ומאמץ הסתגלות. על מנת להקל ככל שניתן על מעבר הקשיש מביתו אל בית האבות, חשוב להעניק לו תחושה ולחזק אותה באמירה מפורשת, כי בית האבות שאליו הוא יעבור יהיה עבורו בית בכל המובנים; הוא יזכה שם ליחס חם, לטיפול מלא, ייהנה מביקורים תכופים של בני המשפחה, יוכל לשתף בכל עת מי שיבחר מהצוות כדי לדווח על קושי, מצוקה או להביע בפניו רצון.
בית שבו פתוחים הדלת והלב
חשוב לאפשר לקשיש העתיד לעבור לבית אבות להיפגש תחילה עם הצוות. להיכרות ראשונית זו יש חשיבות רבה, כדי שכאשר יעבור לשהות בבית האבות הוא לא יחוש זרות. חשוב לתת לו תחושה שיש מי שמצפה לו בבית החדש, שדלתו פתוחה לקראתו ובעיקר הלבבות של כל אנשי הצוות. כך נהגנו. זאת עשינו.
כיום, היא לא מפסיקה להודות לנו על כך ששכנענו אותה להתגורר בבית האבות. היא הודתה שההתעקשות שלה להמשיך להתגורר בביתה שבעיר היתה לא הגיונית ובלתי אפשרית. חשוב לדעת שגם כאשר משקיעים כל מאמץ אפשרי וכל משאב נדרש להקל את המעבר, עדיין הוא לא יהיה פשוט וסביר להניח כי צפויים להתגלע במהלכו קשיים ובעיות. לכן חשוב לחזק באופן רציף את הביטחון של הקשיש, להזדהות עם פחדיו אבל לעשות מאמץ להפיגם. חשוב לתת לו תחושה כי המשפחה אתו, מלווה ותומכת כל העת, וכי כולם רוצים בטובתו ומאמינים כי יהיה לו טוב. זה מה שעשינו. זה לקח זמן. זה היה תהליך. במבחן התוצאה ההחלטה היתה נכונה ומושכלת. היא התבררה וממשיכה להתברר בבחירה בחלופה הטובה ביותר. לפעמים ברירות מחדל מתבררת כבחירה המועדפת..
