לא קל להיות יהודי, גם לא כיום במדינת היהודים היא ראשית צמיחת גאולתנו. לא אכנס כאן לניתוח או תיאור האירועים הפוקדים אותנו במלחמה הנוכחית שכן זה כבר נעשה לעייפה. כן ארצה להתעכב על סוגיה אחת, היא הסיוע ההומניטרי אותו מעבירה ישראל לחמאס בעזה.
אפתח בגילוי אותו חשף רפאל חיון המנהל מזה כמה שנים "יחידת 8200" עצמאית ועמו הישגים מודיעיניים יוצאי דופן. דע עקא שהממסד הביטחוני ככלל מתנכל לרפאל ולפועלו עד כדי החרמת ציוד ההאזנה שלו בעבר תוך הפגנת התנשאות שאינה במקום ובצידה התנכרות לממצאיו החשובים. ובכן, אותו רפאל חיון חשף לאחרונה כי בשלהי חודש דצמבר 2023 למניינם "יירט" שיחה בין שני מחבלי חמאס ובה תיארו המחבלים מציאות קשה מנשוא, מציאות בה אין מים לשתות, אין אוכל מינימלי, אין דלק וממילא גם אין אוויר לנשימה במנהרות. תוך ייאוש שניכר בקולם דברו השניים על הכורח להיכנע, להשיב לישראל את כל החטופים ובכך להציל את חייהם.
שיחה זו התקיימה לאחר כחודשיים וחצי של מצור הדוק על עזה, מצור שעמד לגזור כליה על רוצחי החמאס והיא מבטאת את יעילות המצור והפוטנציאל הגלום בו – לשחרר את כל החטופים ולהביס את רוצחי החמאס.
ואז הגיעו ביידן וממשלו העוין. אלה כופפו בכוח מכאיב את ידי הממשלה ואלצו אותה להסיר את המצור ולאפשר העברת מים, מזון , דלק ולימים כמעט כל מוצר אפשרי - לרוצחים. אני יכול לדמיין לעצמי את הצחוק שבפי הרוצחים הנאצים הברבריים נוכח המציאות ההזויה הזו. אני גם מוצא לנכון לבוא בטרוניה אל מנהיגינו שלא השכילו לקיים את דבריו של נתניהו – "בהעדר סיוע נילחם גם בציפורניים". כיום, בחלוף כמעט שנה וחצי של לחימה ובה נפלו מאות חיילים ואלפים רבים נפצעו אפשר לסכם (סיכום ביניים) ולומר שעד עתה לא השגנו ולו אחת ממטרות המלחמה.
אם בימי ממשל ביידן ניתן היה לטעון שידינו כבולות, הרי שכיום לאחר עליית טראמפ נגמרו התירוצים. יתרה מכך – טראמפ עצמו הודיע וחזר והודיע וחזר והודיע שבאם כ ל החטופים לא ישוחררו עד מוצאי שבת החולפת כי אז שערי גיהינום ייפתחו וישראל תוכל לעשות כל העולה על רוחה לעיר המקוללת עזה ולשולטים בה - רוצחי החמאס הנאצים של ימינו.
בציפייה דרוכה חיכו רבים מעמך ישראל להיענות הממשלה לאתגר או אולי יותר נכון לומר – להסתערות ממשלת הימין על ההזדמנות שניתנה לה, הזדמנות חסרת תקדים שמעולם לא הייתה כמוה או דומה לה וספק אם תהיה כמוה בעתיד. כגודל הציפייה כך עוצמת האכזבה. שעת האולטימטום חלפה, המומנטום אבד, הנחישות התחלפה (שוב) בכניעה ורפיסות ועולם כמנהגו נוהג.
מאות משאיות של "סיוע הומניטרי" עוברות מדי יום לרוצחים הנאצים מהחמאס, החטופים עדיין בידיהם והניצחון במערכה נראה רחוק כמקודם. מיליוני ליטרים של דלק, פירות, ירקות ושאר מנעמי עולם מוכנסים לעזה, נשק ו/או אמצעי לחימה אחרים מוברחים ככל הנראה בשפע, בוודאי ממעבר רפיח שם כמעט שאין פיקוח על הסחורות המועברות, נכסים קריטיים במלחמה הזו – מסדרון נצרים בראשם, אבדו לעת עתה ונמסרו לרוצחים, שלא לדבר על הפשע המוסרי עליו חוזר נתניהו בשנית – שחרור מאות מחבלים עם דם על הידיים בכללם רוצחים כבדים, פשע שמחיר דמים עתידי וודאי בצדו וזו רשימה חלקית.
נאמר לעיל שנגמרו התירוצים. הנימוק לפיו רצון הממשלה לשחרר עוד כמה חטופים יכול שהוא סיבת הסיבות לשערורייה המתמשכת אלא שהוויכוח הזה הניטש בקרבנו מאז תחילת המערכה אינו יכול להיות מוכרע באופן שישראל תובס על ידי ארגון טרור נאצי. במתח שבין טובת הכלל, עם ישראל, לבין הצלת כמה עשרות חטופים שאכן כל אחד מהם הוא עולם ומלואו – אסור שביטחון האומה יוכנע בתמורה לביטחונם , שלמותם ואפילו חייהם של בודדים. מדובר במצב טראגי אותו לא הייתי מאחל לאף מנהיג אלא שכאן נבחנת ההנהגה שמחויבותה העליונה היא להבטיח את ביטחון האומה.
עצירה מוחלטת של הסיוע תפעל כמטה קסמים על המציאות באזור. מעל מיליון עזתים רעבים וצמאים יתקיפו את רוצחי החמאס המזויינים ויכלו בהם זעמם, ברצועה יתפתחו מלחמות עקובות מדם בין הרוצחים לסוגיהם, אנרכיה תשלוט בכל ולא יישאר זכר לשליטת החמאס באדמה ו/או באנשים. לכשתיווצר המציאות הזו יקל מאד על כוחותינו לפרוץ כרוח סערה לתוך הרצועה, להשמיד ולאבד כל צר, לכבוש ולהשתלט על מרחבים גדולים ולהוציא לפועל את חזון ההגירה/גירוש של הסרטן העזתי שהפיל בנו מזה שנות דור חללים כה רבים.
הטירוף הזה במסגרתו מעבירה ממשלת ישראל לאויב הרוצח בנו כל הדרוש לקיומו וחיותו הוא מצב חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. ניתן למצוא דוגמאות למכביר של מצור שהכריע מלחמות בהיסטוריה האנושית. לא ניתן למצוא ולו דוגמה אחת למה שישראל עושה בעזה. זו חרפה, רפיסות, נמיכות רוח, אבדן עשתונות וחולשה מנהיגותית הפוגעת ברוח האומה, במוטיבציה של החיילים, במורל הלאומי ובדימוי של ישראל בקרב אומות העולם. בעשותנו כך מתקיים בנו האמור בספר מלכים : " וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים“.
