לבית העלמין העתיק שבעיר טבריה, יגיעו היום (חמישי) אנשים רבים להשתטח על ציונו של הצדיק רבי מנחם מנדל מויטבסק "אדמו"ר ארץ ישראל". זאת לכובד יום ההילולא שחל היום, א' אייר.
בשעה 20:30 תתקיים התוועדות שמחה עם הרב יצחק גינזבורג שליט"א בבית הכנסת חב"ד העתיק בטבירה.
בשנת ה'ת"צ, נולד רבי מנחם מנדל לאביו משה, שהיה ממקורבי הבעל שם טוב הקודש, מייסד תנועת החסידות. בגיל תשע, הגיע רבי מנחם מנדל לבעש"ט בפעם הראשונה בחייו וזכה לראותו.
כאשר נפטר הבעש"ט, למד רבי מנחם מנדל את רוב תורתו מהמגד ממעזריטש, ממשיך דרכו של הבעש"ט. בעיר מיניסיק התגורר אז רבי מנחם מנדל ומשם הפיץ את תורת החסידות בליטא וברוסיה הלבנה יחד עם הרב אהרון מקרלין.
בשלב מסוים חזר רבי מנחם מנדל לויטבסק, שעל כך נקרא "הויטבסקער", ומשם עבר להתגורר בעיירה הסמוכה הורדוק. שם נהיה לראש עדת החסידים שברוסיה הלבנה, וחסידים רבים חסו בצילו, בניהם גדולי החסידות, כמו רבי מנחם נחום מטשרנוביל, אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד ועוד.
רבי מנחם מנדל אמר, כי "ברייסין (רוסיה הלבנה) מצאתי לבבות שלמים ובגדים קרועים, הפכתי אותם ללבבות קרועים ובגדים שלמים".
מסופר, כי פעם אחד, כששאל רבי מנחם נחום מטשרנוביל את אדמו"ר הזקן במה היה כוחו של הויטבסקער, ענה לו כי "רבי מנדלי ידע את מחשבותיו של כל אדם". רבי נחום לא הסתפק בזה ושאל "ומה בכך?!". הוסיף לו הרב מלאדי "גם ידע מחשבותיו של האדם כל ימי חייו". אך תשובה זו גם לא הפעילה רושם על רבי נחום. אז אמר אדמו"ר הזקן, כי "כשרבי מנדלי עבר בבית, הרגיש כל מה שחשבו בבית זה מעודו, וכל מה שעתידים לחשוב בו עד עולם". אז נתפעל רבי מנחום נחום עד מאוד וניתיישבה דעתו.
עליית תלמידי הבעל שם טוב לארץ הקודש
בשנת ה'תקל"ו, מינה רבי מנחם מנדל את אדמו"ר הזקן לנשיא החסידים ברוסיה.
רבי מנחם מנדל עלה בחודש אדר ה'תקל"ז, יחד עם שלוש מאות חסידים, לארץ ישראל. רוב החסידים הצטרפו לעלייה באמצע הדרך, ובתוכם היו גם רבי אברהם מקליסק ורבי ישראל מפולוצק. עלייתם ארצה תרמה המון ליישוב הארץ באותה העת, והיא נקראת "עליית תלמידי הבעל שם טוב".
בתחילה התגורר הרמ"מ בפקיעין ולאחר מכן עבר לעיר צפת. לאחר מכן, בשל רדיפות הטורקים והערבים בעיר, עבר להתגורר בטבריה. שם ייסד יישוב יהודי-חסידי.
את כל כספו שפץ הרמ"מ על יישוב הארץ והחזקת הקהילה. וכשנפטר היה עני מרוד. הויטבסקער אף נמנה על מקימי 'קופת מעות ארץ הקדוש" שהייתה בנשיאותו של אדמו"ר הזקן ולאחריו רבי מרדכי מלכעוויטש. מטרת הקופה הייתה להעביר כספים מחו"ל עבור הישוב החסידי בארץ ישראל.
רבי מנחם מנדל היה צנוע ועניו, ואת שמו נהג לחתום בתואר "השפל באמת". על מצבת קבורתו לא הסכים שיכתבו דברי שבח כי אם את שמו.
במשך חייו, חיבור הרמ"מ מספר ספרים, כאשר הידוע שבהם הוא 'פרי הארץ' על פרשיות השבוע, וכן ספר פירושי הפרד"ס על חמשה חומשי תורה, 'פרי העץ' ו'ליקוטי אמרים'.
בא' אייר ה'תקמ"ח, ציווה הרמ"מ לכל העומדים בחדרו שיצאו "כי הנה ה' נצב עלי". כעבור כשעה, השיב רבי מנחם מנדל מויטבסק את נשמתו, בקדושה וטהרה, ליוצרה. נקבר בבית העלמין העתיק בטבריה, בחלקת תלמידי הבעל שם טוב.
השאיר אחריו את בנו רבי משה, ובתו זיבל אשת רבי דב בער.
באותה שנה, לאחר הסתלקותו, שלח אדמו"ר הזקן איגרת (איגרת כ"ז מאגרות הקודש) ליושבי הארץ הקודש "לנחמם בכפליים לתושביה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש א-לוקים קדוש…".
נכדו של אדמו"ר הזקן, רבי מנחם מנדל המכונה "הצמח צדק מלויבאוויטש", נקרא על שמו של רבי מנחם מנדל מויטבסק. הצמח צדק כינה את הויטבסקער כ"צדיק אמת ואור אמת".
