נהר המטהר מכל הכתמים • סיפור

בעיר קוריץ אשר באוקראינה, היה יהודי שהלשין על אחיו והסגירם לשלטונות. כל היהודים סבלו מאוד מאותו מוסֵר, אבל לא יכלו לעשות דבר כנגדו. פעם עבר אותו יהודי ליד חלון ביתו של רבי פנחס מקוריץ. הרבי קרא לו שיכנס פנימה וכשנכנס אמר רבי פנחס לאותו יהודי שהיה מהודר בלבושו ובמראהו:

"יש לי בקשה אחת אליך, אבל אני רוצה שתבטיח לי מראש שתקיימה!"

המוסר חשב בלבו: מן הסתם הוא יבקש שאפסיק למסור יהודים, ולכך לא אוכל להסכים. לא רק שזו פרנסתי, אלא שזה התענוג שלי בחיים...

בכל זאת הוא הסכים לקחת את הסיכון. רבי פנחס אמר:

"אני רואה שאתה יהודי מאד חשוב ומכובד. כדאי שתתחיל להניח תפילין של רבנו תם".

באותה תקופה רק רבנים וצדיקים הניחו תפילין של רבנו תם, ואם יהודי רגיל הניחן הדבר נחשב כיוהרה. המוסר חייך וקיבל על עצמו להתחיל להניח מעתה תפלין של ר"ת. ולמרות שהקפיד להניחן, לא הפסיק למסור יהודים.

כעבור זמן מה שוב עבר המוסר ליד ביתו של רבי פנחס הרבי הזמינו פנימה ואמר לו:

"ברצוני לבקש משהו נוסף ותבטיח לי שתקיימו".

המוסר הסכים שוב והרבי אמר לו:

"אני רואה איך שאתה מתעלה בקודש, ואם תקבל על עצמך לטבול במקוה מדי בוקר, תתעלה שבעתיים".

"בסדר גמור", אמר המוסר וקיבל על עצמו ללכת בכל בוקר למקוה, ואחר כך הניח תפלין של רש"י ושל ר"ת, ובהמשך היום הלך ומסר יהודים כהרגלו. המצוות שקיים לא שינו את דרכו, והוא רק שמח מאד שהרבי כה מחשיבו ונותן לו משימות כה מיוחדות.

באותם ימים היה סוחר יהודי, שנחשד בהעלמת מס מהמלכות, והמוסר היה צפוי להרוויח ממנו נתח שמן, אבל היה עליו לפעול באופן מיידי. הוא רץ לפריץ להלשין על היהודי, אבל בדרך נזכר שעדיין לא טבל הבוקר במקוה. הוא עבר ליד נהר והחליט לקפוץ פנימה. תוך כדי ריצתו ירד לטבול ואחר כך התלבש במהירות, ולא שם לבו לכך שפאותיו הארוכות וכל זקנו רטובים לגמרי. הוא נכנס לבית הפריץ עם כל ה'תיק' מוכן להוכיח את אשמת בן עמו. הפריץ ראה לפניו יהודי עם זקן ופיאות ארוכות נוטפים מים, וחשב שנטרפה עליו דעתו. הוא צעק "אל תבוא לכאן לעולם!", וגרשו מביתו בחרפה גדולה.

הביזיון – שער התשובה

אפשר לומר שהעבירה הגדולה ביותר בתורה מאז ומקדם היא מסירה. אפשר היה לחשוב שהרשע הכי גדול זה רוצח או עובד עבודה זרה או מגלה עריות, אבל על פי ההלכה את מי מותר להרוג על המקום וכל הקודם זוכה? יהודי המוסר יהודים למלכות על ענייני נפשות או אפילו על ענייני ממונות. מי שמוסר יהודים לשלטון מותר לחסלו ללא משפט, ולא רק שזה מותר אלא שזו מצוה.

יש סיפור מופלא אחר איך רבי פנחס מקוריץ החזיר מישהו בתשובה, בצורה מקורית ביותר כפי שמתאים לו. לא מסופר אמנם שהמוסר חזר בתשובה לאחר מכן, אבל יש להניח שמחמת בושתו הגדולה הוא עשה כן. אפשר לומר שכל מה שרבי פנחס פעל היה רק כדי שהלה יפסיק למסור, אבל מסתמא שאחרי אותו מקרה בודאי הרהר תשובה בלבו, ונזקף לזכותו שגם חזר בתשובה בפועל.

אם כן, יש כאן דרך חדשה ומופלאה איך להחזיר אנשים בתשובה. פשוט לתת לרשעים הכי גדולים להרגיש כמה הם צדיקים מבלי להעיר להם כלל! חז"ל דורשים את הפסוק "לפני שבר גאון", לגבי 'קליפה' כמו המן, שאסתר רוממה אותו ובכך הפילה אותו. לפני שאדם נשבר הוא מתגאה, ואם רוצים לשבור מישהו מרימים אותו עד שהוא נופל ונשבר. אם מדובר בהמן בודאי רוצים לשבור אותו ולתלותו על עץ גבוה חמישים אמה, אבל אצל יהודי רשע לא רוצים שיהיה כך, אלא רוצים שיחזור בתשובה, וכנראה שאת זה פעל רבי פנחס מקוריץ דווקא בדרך של רוממותו הרוחנית בהידור מצוות.

הרשע נופל מגאוותו בשלב שבו מבזים אותו, ואז הוא עושה תשובה. יש הרבה דברי חסידות שמשבחים את הביזיון כפתח לתשובה, ויש ספרי חסידות שמרחיקים לכת ואומרים שעיקר התשובה זה לקבל את הביזיון בהכנעה. זה סיפור על בינה יתירה שניתנה לרבי פנחס מקוריץ איך להחזיר בתשובה אפילו יהודי שעובר את העבירה החמורה ביותר בעולם.