כולם זוכרים את טוביה, החלבן האהוב של שלום עליכם מאנטבקה. עכשיו הוא שב עם כל ההומור שלו, החוכמה היהודית והקסם שלו בשני ספרי המשך מרגשים לרומן הפופולרי, "טוביה בארץ המובטחת".
הפעם במקום להתעסק ולסחוב מכלי חלב הוא מכין מקלע תומפסון כאשר הוא מצטרף ללוחמי החופש של הלח"י והאצ"ל כדי לגרש את הבריטים מארץ ישראל. ספר ההמשך "קומי אורי!" עכשיו יצא לאור בעברית ע"י דברי שיר. אני גם קראתי את הכרך השלישי בסדרה, "שאגת הארי", באנגלית. תרגום לעברית בדרך.
מחבר הסדרה "טוביה בארץ המובטחת", צבי פישמן, הוא בוגר בית הספר לקולנוע באוניברסיטת ניו-יורק. לאחר שפרסם את הרומן הראשון שלו עם הוצאת "דל", הוא עבר להוליווד ושם מכר שלושה תסריטים מקוריים.
בזמן שהשתזף בשמש החמה בחוף בקליפורניה קיבל הארה והפך לבעל תשובה נלהב. הוא יצא למסע אישי משלו לארץ המובטחת, שם מתגורר מאז.
אתה גר בישראל 35 שנה. למה אתה עדיין כותב באנגלית?
"אני כותב טוב יותר ומהר יותר באנגלית", אומר פישמן. "בנוסף, יש עדיין כ -5 מיליון יהודים באמריקה, ואני מנסה להעיר אותם לברכה הגדולה של החיים בישראל".
לפני שנדון ברומנים החדשים שלך, "קומי אורי" ו"שאגת הארי", בוא נחזור חזרה ל"טוביה בארץ המובטחת", המשך הסיפור של "כנר על הגג", שכל בני משפחתי קראו ונהנו מאוד. למעשה, העותק שלנו נקרא כל כך הרבה פעמים שהוא מתפרק.
מה גרם לך לכתוב את הרומן הראשון של טוביה?
"הייתי יהודי בן עשרים, מתבולל באמריקה, כשהסרט "כנר על הגג" היכה את המסכים הגדולים", נזכר פישמן בימי צעירותו. "הסרט היה כמו ברק באפלה. מלבד הסרט הישן, "עשרת הדיברות", זה היה הסרט היהודי הראשון שראיתי מעודי. לאורך כל ילדותי, משפחתי השתייכה לקהילה רפורמית. הדלקנו נרות חנוכה, אבל היה לנו גם עץ חג המולד כך שאחי ואני לא נרגיש אחרת מהגויים סביבנו. כשבר המצווה שלי התהפך, מקדש הרפורמה שלנו עבר שיפוצים ולכן טקס הבר-מצווה שלי נערך בכנסייה יוניטארית. במקום טקס חניכה וכניסה לעולם היהדות, בר המצווה שלי הייתה מסיבת הפרידה", מתאר פישמן.
"במשך שנים לא היה לי קשר נוסף לשום דבר יהודי עד שראיתי את הסרט, "כנר על הגג". התאהבתי בטוביה וביהדותו הפשוטה. שיננתי את כל השירים במחזמר. לקח לי עוד עשר שנים עד שהתחלתי להניח תפילין ולהפוך לבעל תשובה, אבל המסע הוליד את השיר "מסורת". כשעברתי סוף סוף לארץ הרגשתי רע שטוביה עדיין מתבוסס בגלות. אז החלטתי להעלות אותו לציון ולהפוך אותו למתנחל החלוץ של הארץ. מסעו לארץ ישראל עם בנותיו, ושנות המאבק הראשונות שלהם בארץ המובטחת מהווים את הבסיס של סדרת 'טוביה בארץ המובטחת'".
בנוסף לסיפור המהנה והמרגש, הרומן הראשון היה מלא באמונה הגדולה של טוביה בה' יתברך. הצלחת לתפוס את אותן התכונות בספרי ההמשך, את שניהם התקשיתי להוריד מהידיים.
"אתה לא צריך להיות סופר גדול כדי לשמור על הפעולה כשהרקע שלך הוא הציונות המודרנית. האירועים כה הרואיים, והדמויות כה גדולות מהחיים, הסיפור מגנטי בפני עצמו".
אמנם אני בהחלט מסכים שסיפור לידתה מחדש של ישראל הוא אחת הסאגות הגדולות בהיסטוריה, אבל בהחלט הוספת את הפרחים היצירתיים שלך בעצמך, תוך שזירת הסיפור של טוביה עם טרומפלדור, ז'בוטינסקי, הרב קוק, בן גוריון ואברהם שטרן, מה שהפך אותו לאחד החבורה. מאיפה השגת את ההשראה שלך למיזוג עובדה ובדיה?
פישמן עונה: "היסטוריה בדיונית איננה ז'אנר חדש בעולם הספרות. שייקספיר השתמש בטכניקה במחזהו, "יוליוס קיסר", וטולסטוי משיט את נפוליאון בין דפי "המלחמה והשלום". בזמנים מודרניים יותר עולה לראש הרומן, "ראגטיים" והסרט "פורסט גאמפ". סיפרתי לבני בגין, ישראל אלדד ויאיר שטרן על הרומנים וביקשתי מהם רשות להשתמש באירועים בחיי אבותיהם, יחד עם כתיביהם, כרקע לסיפור, למרות שהסיפור היה מלא באלמנטים בדיוניים. כששמעו שהמטרה שלי הייתה להציג את ההיסטוריה של הציונות המודרנית בצורה מהנה ומרגשת, כדי לחנך את הקוראים לסיפור האמיתי, כולם הסכימו שאוכל להשתמש בחומר".
למה אתה מתכוון "הסיפור האמיתי?"
"עד שמפלגת הליכוד קיבלה את השלטון בישראל, ההיסטוריה הציונית נרשמה לרוב על ידי סופרים עם נקודת מבט שמאלנית מאוד. מכיוון שהשמאל הפוליטי שלט בממשלות ישראל ובמשרד החינוך במשך כמה עשורים, ספרים, סרטים ותכניות טלוויזיה רק הציגו את התיעוד המעוות מאוד שלהם, כאילו בנו את מדינת ישראל בעצמם. גיבורים כמו ז'בוטינסקי, יאיר שטרן ומנחם בגין נצבעו כקנאים שפגעו במפעל הציוני, כאשר במציאות, האידיאולוגיה הבלתי מתפשרת שלהם, הרוח היהודית וגבורתם הן אלו שהניסו את הבריטים מהארץ".
בעבודתי במחלקת החינוך במרכז בגין, נתקלתי שוב ושוב במניפולציה היסטורית זו. למשל, רוב האנשים חושבים שבן גוריון הקים את ההגנה, אך מייסדה האמיתי היה אבי בית"ר והרוויזיוניסטים, זאב ז'בוטינסקי, בחורף 1919-1920. אני זוכר את הסערה כשספרו של מאיר לוין, "המתנחלים", הופיע בשנת 1972. האליטה השמאלנית באותה תקופה החלה להתמודד עם הדור החדש של ה"מתנחלים" בגוש עציון ובחברון והייתה מוטרדת מההצגה החיובית של לוין של המתיישבים היהודים נוכח העוינות הערבית והטורקית. הם חששו שהשוואה של לוין בין החלוצים למתנחלים תצדיק את המתנחלים ביהודה, שומרון, עזה וסיני.
בספרי הלימוד הציוניים שפורסמו לפני עלייתו לשלטון של מנחם בגין, הרב קוק אולי היה מקבל אזכור חולף. ז'בוטינסקי הוצג בעל דעות רדיקליות שאיים על סיכויי השלום, ושמו כלל לא הוזכר. ברומנים שלך, הרב קוק, "ז'בו", והקב"ה הם כולם דמויות מובילות. אתה לא חושש שהספרים שלך יוחרמו על ידי השמאל?
"אני בהחלט עוזר כך", אומר פישמן. "הפרסום יסייע לאנשים לגלות את האמת".
יש קוראים שאולי לא יאהבו זאת כאשר טוביה השלימזל האהוב של "כנר על הגג", מצית את המרד נגד הבריטים כשהוא פועל לנקום ברצח האכזרי של בתו בעקבות הפוגרום הידוע לשמצה בחברון.
"כשם שהיהודים שנסעו לארץ ישראל עברו טרנספורמציה מחולשה לאומית בתפוצות והפכו ללוחמים ובונים אמיצים של מדינה יהודית רבת עוצמה, כך גם טוביה נאלץ לגלות בעצמו חוזקות ששכבו רדומים בעם שלנו כמעט אלפיים שנה בגלל השעבוד שלנו למדינות זרות בארצות זרות".
נהניתי מהדרך בה הצלחת לשלב את האידיאולוגיות הנלהבות של העידן לאורך כל הפעולה, בין אם דרך הדמות של הרב קוק, ז'בוטינסקי, אורי צבי גרינברג, או אברהם שטרן. מבחינתי יכול היה להיות קצת פחות רומנטיקה בספרים, אבל אני מבין שהרבה נשים קוראות רומנים, וכי הרומנטיות של אברהם שטרן ובן גוריון, למשל, הן דרכים מרתקות לחשוף את אישיותם הפנימית. לאחר שאמרתי זאת, עלי להוסיף כי סיפורי האהבה כולם כשרים למהדרין.
פישמן אומר: "האהבות, האידיאולוגיות, הפעולה וההרפתקה, כולן חלק מהפסיפס. נראה לי שמספר רב של אנשים באמת לא מכירים את סיפור התחייה של ישראל לעומק, ובעוד שכולם שמעו על כנופיית שטרן והרוויזיוניסטים, אישיותם המרתקת של ז'בוטינסקי ואברהם שטרן נמצאת היום בספרים מאובקים ועבי כרך שמלאים בטקסט טכני ולא מושך. אחת המטרות שלי הייתה לקחת אירועים דרמטיים כמו הגנתו של הרב קוק על הכותל, משפט סטבסקי, תלייתו של שלמה בן יוסף, הולדתם של הלח"י והאצ"ל והסיפור האמיתי של האלטלנה, ולגרום להם להתעורר לחיים".
האלטלנה? אני לא זוכר שום דבר על שקיעת האלטלנה. האוניה של מנחם בגין שהגיעה לישראל עמוסת אקדחים ותחמושת המיועדים למאבק בבריטים, ושבן גוריון פוצץ לפני שהספינה יכלה לעגון.
"אתה צודק", מגיב פישמן. "זה לא מופיע בשלושת הכרכים הראשונים שבעזרת השם יהיו סדרה בת חמישה ספרים המתארים את תקומת המדינה".
אל תגיד לי כי טוביה מצהיר על הקמת המדינה, ולא בן גוריון! אחרי הכל, בסיפורת ההיסטורית הגורפת שלך, יש לך אותו, או את ילדיו ונכדיו, משולבים כמעט בכל אירוע מרכזי בהיסטוריה הציונית המודרנית, מלחימה לצד יוסף טרומפלדור בתל חי, ועד ישיבה בכלא עכו עם זאב ז'בוטינסקי, לירי היריות הראשונות במרד המחתרת של האצ"ל נגד הכובשים הבריטים של ארץ הקודש, לגיוס כספים באמריקה מהגנגסטרים היהודים הידועים לשמצה מאייר לנסקי ובוגסי סיגל, והובלת המון ספינות של מהגרים "בלתי חוקיים" מווינה לארץ ישראל. אתה אפילו מתאר את הפגישה המצחיקה שלו עם זיגמונד פרויד. אילו עוד הפתעות יש לך בשרוול? הרי ידוע שמלון קינג דיוויד פוצץ על ידי כמה לוחמי אצ"ל שהתחזו לחלבנים. הפצצות הוחבאו במכולות חלב. האם בהמשך טוביה יהיה ביניהם?
"אם לא טוביה, נכדו בוודאות", אומר פישמן לסיום.
