הבוקר (שני), מקיימים מתנגדי הרפורמה במערכת המשפט הפגנות ברחבי הארץ כשהגדולה בהם צפויה להתקיים בירושלים, ואף קראו להשבתה כללית של המשק.
במקומות עבודה רבים, כשאחד הבולטים בהם הוא ענף ההייטק, הכריזו ראשי חברות על מתן יום חופשי לעובדים על מנת שיוכלו להשתתף במחאות, תוך רמיזות ברורות כי אכן כך מצופה מהעובדים לנהוג בפועל. מכתבים דומים הוציאו ראשי אוניברסיטאות, בהם הובעה תמיכה ברורה במחאה, וימנים רבים מתומכי הרפורמה, מתארים כי הם חוששים לפרנסתם ונמנעים מלהשמיע את עמדותיהם במקום עבודתם.
כך למשל, במייל מטעם האוניברסיטה העברית, הודיעה הנהלת האוניברסיטה כי היא "מעודדת ליטול חלק בהפגנות כנגד החקיקה המשפטית", ולהאבק ב"ניסיון להוך את ישראל למדינה שבה יש עריצות שלטונית".
העיתונאי ינון מגל, שיתף בחשבון הטוויטר שלו בימים האחרונים מספר רב של הודעות שקיבל מסטודנטים ומעובדים בענף ההייטק ובענפים נוספים המתארים את חששותיהם.
סטודנט לרפואה פנה אליו תוך שהוא מזהיר את מגל מפני פרסום תמונתו או שמו ותיאר את האווירה שבתוכה הוא חי כ"פשיזם". "מול הפשיזם המחשבתי הזה צריך לחיות בסוד. מול טענות חסרות תוכן שמהודהדות לעייפה עד שבעיני כל מי שבתא התהודה, הן אמת מוחלטת", כותב הסטודנט ומוסיף, "חי בצל פחד שאם דעותיי יהיו ידועות זה עלול בהמשך להשפיע לאיזה התמחויות אתקבל".
מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>
הודעה נוספת קיבל מגל מבעלה של אשה המועסקת במשרד עורכי דין. "אשתי עובדת במשרד עורכי דין. מחר אמרו להם שכולם "יכולים" לשבות ואפילו מארגנים הסעות לירושלים להפגין. היא מפחדת לומר שהיא לא תומכת, וחושבת ללכת להפגנה רק כדי לא להיפגע".
מרצה לפסיכולוגיה באחת האוניברסיטאות בחו"ל שיתף גם הוא בניסיון ההשתקה שעבר על ידי ישראלים שניסו לפגוע בפרנסתו. "לפני כמה ימים", כותב המרצה, "רק הגבתי לפוסט נגד הרפורמה עם שאלה בסגנון "מה אתם מציעים במקום זה?". דיקן האוניברסיטה שלי מיד החל לקבל מיילים מישראלים מתנגדי הרפורמה שאני לא מכיר, עם דרישה לפטר אתי כי אני פאשיסט".
עובדת נוספת בחברת הייטק כתבה: "בהמשך לשיח האנוסים בהייטק ובאקדמיה- לצערי נאלצת להצטרף לעדר השותקים, לתחושתי האישית מדובר באווירה של משטרת מחשבות ממש".
מרצה באחת האקדמיות בארץ כותבת אף היא "כופים עליי לבחור כאשת אקדמיה בצד "הנכון" ולחתום על עצומות ולהשתתף בהפגנות. אני חשה כמו אנוסת ספרד בתוך המדינה שלי שאני נאלצת להסתיר את דעותיי הפוליטיות ולהרגיש נבוכה כל פעם שהנושא עולה".
ההודעות הללו שפורסמו על ידי מגל הן מדגם קטן מתוך הודעות נוספות שפרסם, המצטרפות לתגובות דומות שעולות ברחבי הרשת, בדרך כלל על ידי משתמשים אנונימיים המעידים על חשש מפני פרסום זהותם הפוליטית.
ההסתה:" מדינות דיקטטוריות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים"
אל האווירה החברתית והתגייסות התקשורת הכללית לטובת המחאה מצטרפים גם האופן שבו המשטרה מתייחסת אל המפגינים, ומאפשרת להם לחסום צמתים ורחובות, לעיתים תוך הכרזה מראש על כך, כמו גם האופן שבו התייחסה המשטרה לדברי ההסתה החמורים שנאמרו מפי מספר אישים בימים האחרונים.
רק הבוקר רמז ראש העיר תל אביב, רון חולדאי, רמיזה עבה מאד, כי לו הרפורמה תעבור יהיה "צורך" בשפיכות דמים.
בראיון לחדשות 13 אמר חולדאי כי "מדינות דיקטטוריות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים".
"זו ההיסטוריה של העולם", הוא טען, "מדינות הפכו לדיקטטורות באמצעות התהליך הדמוקרטי, ולא חוזרות משם בחזרה אלא בשפיכות דמים".
דבריו של חולדאי מצטרפים לאמירות הסתה נוספות שנאמרו על ידי דמויות נוספות. לפני מספר ימים היה זה זאב רז, אל"מ במיל' ומהטייסים שהשתתפו בתקיפת הכור האטומי בעיראק, שכתב בפוסט כי "אם יקום ראש ממשלה וייטול לעצמו סמכויות דיקטטוריות, ראש הממשלה הזה הוא בן מוות, פשוט כך, יחד עם שריו ועושי דברו. גם לנו צריך להיות דין רודף. דין הרודף שלי אומר: על ארצי השתלט אדם, זר או ישראלי, ומנהיג אותה באופן לא דמוקרטי – חובה להרוג אותו".
לטייס המילואים, קדם עו"ד דוד חודק, מראשיו של משרד עורכי דין מהגדולים ביותר בארץ, שאמר בכנס לשכת עורכי הדין כי לא יהסס להשתמש באש חיה. "אם מישהו יכריח אותי לחיות בדיקטטורה, ולא תהיה לי ברירה – לא אהסס להשתמש באש חיה", אמר והוסיף: "אני מדבר עם חברים שלי מהשירות הצבאי, צעירים יותר, בוגרים יותר, בממשלה לא מבינים את רמות האנרגיה שיש בציבור הישראלי ואת רמת ההתנגדות לתכנית החקיקה ההרסנית הזו".
בעקבות פרסום הדברים עוכבו רז וחודק לחקירה בלהב 433 אולם שוחררו מיד לאחריה.
יוזמת הנשיא
על רקע האווירה המתוחה, קרא אתמול נשיא המדינה, יצחק הרצוג להגיע להסכמות רחבות ולהידברות בין הצדדים. הנשיא קרא "להפסיק את אש הקיטוב הנפיצה, לפני שהיא תכלה אותנו. אנחנו כבר מזמן לא בוויכוח פוליטי, אלא על סף קריסה חוקתית וחברתית".
על פי יוזמת הנשיא, הליך ההידברות יכלול חמישה חלקים: 1. חקיקת חוק יסוד החקיקה, שיסדיר את את תהליכי החקיקה של חוקים רגילים וחוקי יסוד, וכן את היחסים בין הרשויות. 2. רפורמה להקלת העומס על מערכת בית המשפט. 3. תכנית ממשלתית להגברת האמון במערכת המשפט. 4. שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן שלא יהיה רוב לאף אחת מהרשויות. 5. השארת עילת הסבירות על כנה, כך שיתאפשר לשופטים לפסול חוקים רק במצב שיוגדר "חוסר סבירות קיצוני".
הנשיא קרא שלא לקדם את ההצעה המונחת כעת על שולחן וועדת החוקה לקריאה ראשונה, עד לדיון בהצעתו.
אולם לעת עתה, הודיע השר לוין כי הליכי החקיקה לא ייעצרו ולדבריו "לצד קידום החקיקה יש לכולנו מספיק זמן כדי שנוכל להידבר ולהגיע להבנות טרם הקריאה השנייה והשלישית".
