הפארסה (יש אומרים המתוכננת היטב...) בה בבקרו של יום מודיעים על מינוי קפלניסט איש שמאל לראשות השב"כ ואחרי כמה שעות של מחול שדים מודיעים שהמינוי מבוטל, מיותרת ומזיקה אך מלמדת על כמה דברים.
בין אם הכל נעשה בתום לב ובכוונה אמיתית למנות את שרביט ובין אם בתרגיל כזה או אחר מדובר, הרי שהנזק ממהלך כזה גדול והופך את המהלך למביך ומיותר.
רבים, בעיקר מהמחנה הלאומי, שואלים את עצמם מה עבר בראשו של נתניהו כאשר המועמד שרביט תועד בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית, תמך בעסקת הכניעה לחמאס בעניין שדה הגז בים ועוד הפרטים אינם ידועים כולם. הכיצד לא השכיל נתניהו למצוא מועמד שאינו נגוע בקונספציה ממנה כולנו מנסים להתנער? איך נתניהו מעלה בדעתו למנות לראש שב"כ דמות נוספת מהאליטות תאבות השלטון והאוחזות בו כדיפ-סטייט כוחני ואלים? האם לא נמצא אף מועמד אחר?
ואולי השיקולים של נתניהו נובעים מחלשה ישנה ומוכרת שלו כלפי הממסד? מ"הבנה" שלו שרק מינוי של "אחד משלהם" יאפשר להמשיך את מהלך פיטוריו של רונן בר, מחשש קמאי המובנה באישיותו ולפיו אין להרגיז את החונטה השלטת יתר על המידה. הפתרונים לנתניהו ולמי שייעץ לו בעניין זה.
ואילו אנשי המחנה הלאומי היו מאד רוצים לשמוח במינוי כזה שיבהיר כי ימי הדיפ סטייט קצובים, ששלטון האליטות עובר אט אט מן העולם, שעריצות בג"צ ומערכת המשפט מטופלים באופן שיחליש את כוחם. אנשי המחנה הלאומי שמחים היו להיווכח הבקר שלתפקיד הזה, החשוב כל כך, ימונה אדם עם השקפה לאומית, עם ערכים יהודיים, עם השקפת עולם הנשענת על מורשת ישראל, על גבורה יהודית, על מוסר יהודי – כל אלה נשכחו מעט מזה שנות דור, באדיבות הפרוגרס ההורס בשיטתיות אכזרית וללא רחם כל חלקה טובה.
אם כבר העז נתניהו למנות מישהו מחוץ לארגון השב"כ, יכול היה לחשוב על משהו יצירתי, "נועז" במושגים שלו ומהפכני מבחינת החונטה השולטת כאן באמת מזה שנים ארוכות, ארוכות מדי. שוו בנפשכם מינוי של תת אלוף במיל' עופר וינטר. איש ישר, לוחם אמיץ, אדם מאמין, מפקד שאינו מתבלבל ומבחין הבחן היטב בין אויב לאח. אדם המחובר באופן שורשי לעם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. איש ללא חת עם עבר פיקודי מרשים.
מפקד שהחונטה לא רצתה בו, אדם שמעל ראשו הוצבה תקרת זכוכית בלתי עבירה עד אשר באבחת חרב אחת הודח מצבא הגנה לישראל למצהלות האליטות ומנהיגי החונטה. דווקא משום סלידתם ממנו, דווקא משום העוינות המובנית אותה הם חשים לכל דבר יהודי, דווקא על שום תפישת ההכלה שכה אפיינה אותם מול הרוצחים הערבים, דווקא משום שוינטר אינו שותף לדפוסי פעולה רופסים, לפיטום האויב הערבי בכסף, היתרי עבודה, הקלות ותופינים אחרים בתקווה שזה מה שיקנה שקט....
מינוי אדם כמו וינטר, או אחר הדומה לו במאפייניו כפי שתוארו לעיל, הוא המינוי היכול להשתלב בתהליך אותו עובר כעת העם היהודי בארצו. מעבר מחזון של הישרדות לחזון של גאולה (ביטוי אותו אני שואל ממשה פייגלין שטבעו לאחרונה). עוד לא מאוחר, ניתן לתקן, רצוי לחזק את העם ולהרים את המורל ובה בעת להרתיע את אויבינו תוך יצירת ההבנה שמה שהיה הוא נחלת העבר. פני עם ישראל לתקומה, לניצחון, להתחזקות ולגאולה !!
