וועדת המדע והטכנולוגיה אישרה היום (א') את הצעת החוק האוסר שיבוט בני אדם, להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
בתום שבע שנים מהארכת הוראת השעה האחרונה של החוק, אישרה הוועדה הארכה נוספת בת ארבע שנים של הוראת השעה האוסרת שיבוט בני אדם בישראל, כאשר הנוסח שאושר כולל שינוי בסעיף המגדיר "שיבוט אדם", במטרה למנוע את עקיפת החוק באמצעות טכנולוגיות חדשות שלא פורטו במסגרת החוק הקיים.
שיבוט הוא פעולה שמתבצעת שלא על ידי הפרייה אלא על ידי שימוש בתאים שאינם תאי רבייה או פיצול של עובר בשלבים ראשוניים מאוד של קיומו.
יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) התייחס בפתח הדיון למחקר ולשיבוט ואמר: "הוועדה מדביקה את הקדמה של המחקר ומאפשרת זאת בצורה חוקית. אנחנו עושים את ההבדל בין המחקר לניסויים בבני אדם ושיבוט, כאשר הרצון הוא לסייע למחקר הרפואי ולקדמו ככל שניתן".
עו"ד טליה אגמון, סגנית בכירה ליועמ"ש משרד הבריאות, ציינה כי העובדה שמדובר בתקנות זמניות היא הכרחית מאחר ורק כך מתאפשר לקיים מעת לעת דיונים הלוקחים בחשבון את ההתקדמות הטכנולוגית הקשורה בהליכים הללו.
מנגד, אתי פרץ, נציגת הציבור בוועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם ציינה כי "יש מודעות יותר גדולה ואמונה או כמיהה גם מצד חולים רבים שהמחקרים והטכנולוגיות האלה יביאו מזור שהוא בחזקת אפילו נס. לא בכדי יש המלצה להרחבת ההגדרה ולזמן יותר רחב לפיתוח, יש כאן משהו שיש בו התערבות העניין המחקרי, הוא גם מגדיר את הביקוש".
לשאלת יו"ר הוועדה ציין בנבניסטי כי השלב המתקדם ביותר של שיבוט אדם "הגיע לעובר בן 5 ימים, אך לא החדירו את זה לרחם כי זה אסור. הבעיות החמורות הן בעיות הבטיחות, הטכנולוגיות הללו אינן בטוחות לעובר. רוב הציבור חושב שניקח אדם ונשבט אותו, אך המדע חושב על תיקון מחלות ולקיחה של תאים עובריים לתיקון. אני לא רואה שיבוט של אדם בוגר אלא יצירה של עובר חדש ללא מחלות".
לגבי מקומה של ישראל בתחום המחקר ציין הפרופסור כי "במרבית הנושאים בתחום הזה אנחנו מהמחקרים המתקדמים ביותר בעולם, במחקר שקשור בשיבוט בגלל איסור אתי שאני גם תומך בו אנחנו לא מהמתקדמים ביותר".
