יושב בחדר נע ונד בכיסא
מביט בשעון הזז לו כבדרך קבע
לא מופרע משום דבר שבעולם
הרבה מחשבות רצות בראש
והנה לאחר דומיה ארוכה
זה הצליח לפלס את דרכו לאוויר העולם
נחתך בשפתיי המכווצות כל כך:
ריבונו של עולם אני מפחד!!!!
פתחתי את סידור התפילה בכדי לעבור על המילים
שיהיה עלי לעמוד ולומר אותן בכוונה ויראה ואם נדבר גלויות
לא לגמרי מצאתי עצמי בין אותם המילים
העברתי דף ועוד דף ונשימותיי הפכו כבדות
הבטן מתכווצת והעיניים לא כוכ יבשות כבר
סגרתי את הסידור ונשארתי עם משפט אחד:
ריבונו של עולם אני מפחד!!!!
אולי אני חוצפן
אבל אני לא מפחד ממידת הדין
ולא מפני שאני צדיק, אתה ואני יודעים
איזה טבילות בוץ עברנו יחד, באיזה תחתיות בקרנו
אני זה שחושב שיכול, ואתה זה שמושיט ידיים מוכנות
לתפוס בכדי שהצניחה לא תהיה כואבת מדי
ריבונו של עולם אני מפחד!!!
מפחד מתפילה בלי חשק
מפחד לשכוח מי אני
מפחד לא למצוא את האות שלי בתורה
מפחד ממצוות אנשים מלומדה
מפחד להרגיש ריק
מפחד להתרגל
מפחד מלב שמתאבן
מפחד להרגיש לא רצוי\חצוי
מפחד ללכת בלי דרך
מפחד לאכזב ולהתעצב
מפחד מהכאילו והבערך
מפחד להתעקש במקום שבו נכון לי להרפות
מפחד לגלות שגם השנה אהיה הכל חוץ מעצמי
אז ריבונו של עולם אני מפחד
לא מן המוות אלא מן החיים
חיים שרחוקים ממך
חיים שרחוקים מעצמי
עצמי שהוא אתה
כל יום הכיפורים
על כל התפילות שבו
הוא בשביל שנגיע לרגע אחד
של אמת וכנות
יש בכולנו את אותו ילד
את אותו חליל
את אותו יום כיפורים קדוש
ריבונו של עולם אני אוהב!!!!
בברכה ולב שמח
