שליח = שמח

ב"ה

נעשה איזה תקציר מכל מה שעבר עלינו בשבועיים האחרונים מאז שהגענו לכאן ובעזרת ה' מעכשיו נתחיל לעדכן באופן רציף, עד כמה שהמציאות כאן מאפשרת...

נחתנו בדלהי לקראת השעה 1 בלילה. יורדים מהמטוס ומתחילים להריח את הריח של הודו... עכשיו זה עוד בסדר כי שדה התעופה ממוזג. נחכה להלם של היציאה החוצה.

עד שהביאו לנו את העגלה של זושא מבטן המטוס חיכינו בכניסה ודיברנו עם זוג מטיילים חביבים שהיו אתנו בטיסה. אחרי שקיבלנו את העגלה התחלנו להתקדם במסדרונות האין סופיים של שדה התעופה.

עשרות קילו על הגב, הידיים ועל עגלת התינוק. הגענו לבידוק של הויזות ואחרי כמה ניסיונות לתקשר עם הפקיד ההודי באנגלית עילגת וסימנים הצלחנו לעבור. היה לנו עוד עיכוב קטן עד שקיבלנו את כל התיקים.

הבאנו איתנו מהארץ הרבה חוברות מעניינות להפצה בין המטיילים, ומכיוון שכאמור בכל מקרה היינו עמוסים במשקל חילקנו את החומר בארץ בין כמה מטיילים שהיו אתנו בטיסה. לכן היינו צריכים לחכות שכולם ימצאו את התיקים ויעבירו לנו את הכל...

טוב, יוצאים. 3 לפנות בוקר ומעלות החום ואחוזי הלחות גבוהים יותר משעת צהריים בשיא הקיץ במרכז הארץ.  בכניסה חיכה לנו נהג הודי שהזמנו מראש. הוא לקח אותנו להמיר את הכסף שהבאנו בכסף מקומי.

בתחילת הדרך לרישיקש קיבלנו הודעה שיש להודים פסטיבל שנתי ענק ב... רישיקש, קרוב מאוד לבית חב"ד, ולכן יתכן שיהיו קצת פקקים. היינו סחוטים אחרי יומיים כמעט ללא שינה וניסינו להירדם ברכב.

אחרי כשעתיים התעוררנו מהחום ומרעשים חזקים של שירים הודיים. מסתכלים בחלונות ורואים שיירות של משאיות עמוסות בהודים, ורמקולים גדולים על הגג וכולם בדרך לרישיקש. רעש נוראי ומתחילים להיקלע לפקקים. במהלך הדרך נתקענו הרבה זמן בעומסי תנועה. פשוט עומדים 40 דקות או אפילו שעה באותו מקום. אלפי הודים מסתכלים עלינו לתוך הרכב ולא מבינים מאיפה נפלנו... חם מאוד, לח ודביק, אנחנו נוטפים ונוטפים ונוטפים...

בסוף הגענו. דרך של 6 שעות בדרך כלל לקחה לנו 12 שעות...

***

יום שישי הראשון שלנו התחיל בהתארגנויות לשבת ובהמשך יצאנו יחד להזמין יהודים לסעודת שבת. פגשנו כמה חבר'ה ששמחו לראות אותנו והבטיחו שיבואו. מחזה של משפחה יהודית צועדת ברחובות הוא כנראה לא מחזה רגיל כאן וכל הודי שני ביקש לצלם אותנו...

לקבלת שבת הגיעו 9 גברים יהודים כך שמניין לא היה לנו, אבל שרנו, רקדנו ולמדנו על עניינה של הפרשה [פרשת מטות] ועל הקשר של מלחמת מדיין לחיינו. דבר זה התקשר במיוחד לאחד מהמטיילים שסיפר לפני זה שהוא קשור רח"ל לגויה כל שהיא.

הסברנו שעיקר המלחמה של המדיינים בנו הייתה על ידי התבוללות ולכן גם המלחמה בהם כל כך יסודית - "צרור את המדיינים והיכיתם אותם!". היה נראה שהדברים נוגעים לו. היתה סעודה נחמדה עם 20 אנשים שמאוד נהנו ברוך ה'. צריך להתחיל להתרגל להיות במרכז הבמה בחודשים הקרובים.

במוצאי שבת ישבנו עם כמה מטיילים שאח"כ ממש התחברנו אליהם, ניגנו ודיברנו על שלל נושאים אל תוך הלילה.

***

יום ראשון, שבוע ראשון מתחיל כאן. עסקנו בעיקר בסידורים אחרונים לקראת פתיחת המסעדה. הגיעו הזוג מאתמול ובזמן שאני והבחור למדנו משהו ביחד, אורה והמטיילת עסקו בקישוט הקירות של בית חב"ד והפיכתו למקום חם ומזמין יותר.

ביום שני קרה לנו מקרה. העובד הרציני כאן שאמור לתפעל את כל הדברים נעלם לפתע וברח... אחרי יומיים, כשחזר, עשינו איתו סיכומים ברורים ואנחנו מקווים שבעזרת ה' נמצא עוד עובדים שישרתו את הבנים של ה' יתברך בנאמנות. למצוא עובדים טובים כאן זה כמו קריעת ים סוף. תתפללו עלינו שנצליח!!

 בנתיים פתחנו גם 'גסט האוס' [חדר אירוח] באחד החדרים של בית חב"ד. זוג מטיילים מתארח אצלנו. תכל'ס התנאים הכי טובים שאפשר למצוא כאן...

אחרי הבלאגן עם העובדים הגענו לתובנה פשוטה. כל הניסיונות האלו באים לפגום בקיום השליחות בשמחה. שליח=שמח. אנחנו חייבים להתמיד בשמחה שתפרוץ את כל הגדרים!

בשבת פרשת דברים כבר זכינו לארח שלושים איש בליל שבת. עונת המטיילים רק מתחילה ולאט לאט מתחילים לזרום לכאן עוד ועוד אנשים.

***

אחרי השבוע הראשון כאן, כשהתחלנו להיכנס לעניינים, לדבר עם אנשים ולהבין את מקומם ואיזו משיכה יש כאן לעבודה זרה, קיבלנו הרגשה אחרת כשאמרנו בקבלת שבת את המילים "ארבעים שנה אקוט בדור ואומר עם תועי לבב הם". אתה מיטלטל ומבין עד כמה נחוצה ההימצאות שלנו כאן. לנסות להטעים טעם טוב של קודש, טעם של חיים יהודיים מתוקים לכל היהודים שלפעמים כל כך מתבלבלים כאן.

נסיים עם סיפור יפה: במהלך השבוע הקודם התחברנו ממש לאיזו מטיילת שנמצאת כבר הרבה זמן ברישיקש בקורס של שיטה כל שהיא. הרבה חושבים שאפשר לנתק את השיטה הזאת מהתשתית של העבודה הזרה שעליה היא מבוססת אבל זו טעות גדולה.

היא התעניינה מה אומרים ביהדות על השיטה הזאת אז למדנו יחד את הנושא. ממה שלמדנו עלה כי כל סממן של השיטה הוא עבודה זרה בתכלית וצריך להתרחק ממנו כמו מאש. ברגע שהיא שמעה את זה, היא מיד הורידה טבעת שהייתה לה עם סמל כל שהוא של אותה שיטה ואמרה לנו שהיא ממש לא מתכוונת להמשיך עם זה יותר!  ישתבח שמו לעד!!