תורה חדשה | הרב יצחק שפירא

בית לאומי חסידי

הכרתי את הרב יצחק כבר בגיל 15, לאחר ששמעתי עליו רבות בבית מהורי ומאחי הרב יהושע. אחי למד עם יונדב קפלון, אחיינו של הרב יצחק. היתה אצלנו התפעלות גדולה ממנו. פרט לכך יש לביתי שורשים חב"דיים עמוקים. משפחתו של אבי היא חב"דית ואבי למד בצעירותו במסגרות שלה. זה לא היה דבר זר עבורי להגיע לדמות של משפיע בחב"ד, בפרט שהרב יצחק היה דמות 'לוויינית' יחסית בחב"ד כמו אבי הרב משה וכמו הרב עדין שטיינזלץ, ששניהם אגב, חברים בנפש.

אמנם גדלתי בחינוך דתי לאומי בדרך הרב קוק, אבל גדלנו גם על החסידות. היו אצלנו ספרי חב"ד וברסלב וגם 'שפת אמת'. החסידות היתה נשמת הבית. בתור ילד אני זוכר את אבי יושב ולומד 'תניא' ו'ליקוטי תורה' וגם הרבה מספרי הרב קוק. הוא התעמק יותר בחלק הנפשי של הראי"ה - 'אורות הקודש' ופחות ב'אורות'. אבי התחבר מאוד לציבור הדתי לאומי והושפע עמוקות מהאירועים הציבורים של מלחמת ששת הימים וההתיישבות בעקבותיה. הוא רצה להתיישב בחברון לאחר מלחמת ששת הימים ולאחר מלחמת יום כיפור הפגין עם הצייר ברוך נחשון בהפגנה הראשונה כנגד כניעה לאויבינו.

התלבטות בין העולמות

אהבתי להסתופף אצל צדיקים. הייתי הרבה אצל הרב צבי יהודה זצ"ל בשנותיו האחרונות. כמה פעמים בשבוע ישבתי אצלו שעתיים שלוש. הוא נתן שיעורים לא מסודרים, וקרא כמה דברים באזני כמה תלמידים. ביליתי בביתו הרבה בסעודות שבת. קיבלתי ממנו המון. בתור בחור זה עשה עלי רושם כביר.

השיעור הראשון של הרב יצחק ששמעתי היה בכפר חב"ד בתשמ"א כשהייתי בן 15. אחר כך הייתי בכמה שיעורים נוספים שלו.

לקראת הפינוי מסיני הגעתי עם משפחתי לימית וגם הרב הגיע והתגורר אצל משפחת קפלון. היינו שם למעלה מחודשיים. הוא החל להעביר שיעורים והשתתפתי בהם. היו פעמים שהייתי 'נציג הציבור' היחיד בשיעורים הללו, ואז הוא ישב ולמד איתי. הייתי אז בן 16. המפגשים היו מאוד מרוממים. איני יכול לומר שהבנתי הרבה, אבל המעט שהבנתי הפך אותי למאוד מואר. חשתי שאני זקוק להרבה ישוב הדעת כדי להבין את דבריו. במובן מסוים עד היום זה כך. צריך לתפוס מהרב מרחק מסוים כדי להבין מה דבריו אומרים לי. שמעתי אז המון דברים, אבל לא הייתי מסוגל לעבדם ולהבינם בהקשר של קבלה וחסידות.

העובדה שהרב היה מאוד בעניין של ארץ ישראל דיברה אלי מאוד. הוא הציע לי לבוא ללמוד בישיבה שהוא מקים בירושלים - 'שובה ישראל', שהוקמה כמה חודשים לאחר מכן. למדתי אז ב'ישיבה לצעירים' ב'מרכז הרב'. היתה לי התלבטות מאוד גדולה בין נאמנות לרצי"ה לבין לתפוס מישהו מעולם אחר כדמות מאוד מרכזית בחיי.

אחרי התלבטות ממושכת ראיתי שזה לא שייך לי עדיין. החלטתי שאיני מסוגל להיות קרוע בין שני העולמות וכי עלי להיות שייך לגמרי לאחד מהם. בחרתי בנתיב שבו הייתי כבר.

צחוק אחד גדול

במשך כמה שנים לא נפגשתי עם הרב. שמעתי עליו רבות מהורי ומאחי הרב יהושע, אבל הייתי שקוע בעולם הישיבות. עברתי לישיבת 'שבי חברון', אחר כך לישיבת 'מרכז הרב', ואחרי שהתחתנתי עברתי לישיבה חדשה בתל אביב שנפתחה אז. הקמנו כולל בשם 'מכתם לדוד' - 'איחוד שיבת ציון'. מגמתנו היתה לפרוץ החוצה ולהפיץ תורה.

בשנתיים הללו אירעו כמה דברים שחיברו אותי מחדש לרב יצחק. הייתי לבד והתנתקתי מעולם הישיבות הירושלמי. הייתי צריך לחשוב מה מעניין אותי ברמה הלימודית והתחלתי להרהר בפנימיות התורה.

יום אחד החלטתי לנסוע לרב לאחר שמישהו סיפר לי על שיעור מעניין שיערך בביתו. ישבתי ליד אליהו לב עמי ז"ל מעץ אפרים, שכל הזמן העיר באזני הערות על השיעור. בסיום ניגשתי לרב שזכר אותי היטב. הוא התעניין בי ושמח לשמוע שהתחתנתי ונולדה לי בת לאחרונה. הוא נתן לי כמתנה קלטות של 'קולמוס הנפש', ואמר לי שבתל אביב צריך להיות משפיע ולא לחפש להתערות בסביבה. זה הוליד אצלי הרגשה שלא ברור לי כל כך מה אני מייצג כשאני בא להשפיע.

אחי יהושע למד בישיבת 'עוד יוסף חי' בשכם, ניהל אותה והתגורר במעלה לבונה. יום אחד הוא התקשר אלי ושאל מה דעתי שהרב יצחק יהיה ראש הישיבה. אמרתי לו שהוא יתאים לחבורה שם כי הוא לא סטנדרטי ואוהב לדון ולהתבונן הרבה כמוהם. מצא מין את מינו. הם החליטו ללכת על זה והתחילו להתוועד עמו.

זה יצר רמת קשר גבוהה יותר עם הרב משהיתה לפני כן. שמעתי עליו יותר. הגעתי לביקורים בישיבה בשכם והמשכתי בלימודיי בתל אביב, שם היתה חבורה בראשות הרב מיכה הלוי. הוא מאוד התפתח שם והיה דומיננטי, הפך לרב שכונה בתל אביב ואחר כך לרב של פתח תקווה.

בשלב מסוים אחי הרב יהושע הציע לי לבוא לישיבה בקבר יוסף כדי להיות ר"מ. זה כבר התאים לי. כשהגעתי הרב אמר ש"יצחק" ועוד "יצחק" זה כבר "צחוק אחד גדול" ששווה ל"עוד יוסף חי". עברנו ליצהר והתחלתי ללמד בישיבת קבר יוסף.

כאשר הרב הגיע לראשונה לקבר יוסף כולם היו בטוחים שזו הפעם הראשונה שהוא מבקר שם. אחרי שנים באתי לנחמו על פטירת אביו. סיפרתי לו שראש המועצה האזורית בשומרון בנצי ליברמן שנבחר זה עתה קשור לר' אשר פריינד. הרב הציע שאתן לו תמונה שלו ושל ר' אשר פריינד בציון בשכם.

שאלתי אותו מופתע: "מה עשית עם ר' אשר בשכם?!"

לא תיארתי לעצמי שהרב ביקר בקבר יוסף לפני שהכיר אותנו. רק אז נודע לי שהרב נהג להגיע אחרי מלחמת ששת הימים פעם בשבוע לקבר יוסף במשך יותר משנה. כאשר בא להיות ראש ישיבה בקבר יוסף לא סיפר זאת לאף אחד. בהזדמנות אחרת התגלה לנו שהרב נהג להגיע אחרי מלחמת ששת הימים מדי יום להר הבית.

המשך הסיפור יופיע בעזרת ה' בספר "אור חדש".