בשבת "כי תבוא" קראנו את הציווי "והלכת בדרכיו", ופסק הרמב"ם שזו מצוות עשה ללמוד מהנהגתו של הקב"ה. לכן מצווה לבקר את החולה לשאול בשלומו ומצב בריאותו ולברכו ברפואה שלמה, וזו היא אחת ממדותיו של הקב"ה, מה הוא מבקר חולים אף אתה בקר חולים (סוטה י"ד).
בטור יו"ד של"ה, מצוות בקור חולים מכונה מצוה גדולה. חז"ל הפליגו בערך המצווה והזכות של המקיים אותה במאמרים רבים, ובהמשך הסימן מפורטים פרטי המצווה ואופן קיומה. כאן אבקש להתייחס לגודל ההשפעה של המצווה על החולה.
במדרש ויקרא רבה (לד,א) אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' (תהלים מא ב) "ר' הונא אמר זה שמבקר את החולה (שנקרא דל), וכל מי שמבקר את החולה פוחתים לו אחד מששים בחוליו".
הגמרא במסכת נדרים (מ,א) מספרת על אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה, ולא נכנסו חכמים לבקרו, ורבי עקיבא נכנס לבקרו. משראה רבי עקיבא שחדרו של החולה מלוכלך, והדבר משפיע לרעה על הרגשתו של החולה, מיד צווה לנקות את החדר, ומצבו של החולה השתפר. אמר החולה לרבי עקיבא: "רבי, החייתני!". יצא רבי עקיבא ודרש - כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים.
בהמשך, הגמרא מספרת על רב דימי שחזר מארץ ישראל לבבל ואמר שכל המבקר את החולה גורם לו שיחיה, וכל שאינו מבקר את החולה גורם לו שימות. כאן הגמרא מסבירה שהמבקר מתפלל על החולה ובכך מצילו.
אם כן, חז"ל מלמדים אותנו שישנה השפעה סגולית של המבקר על מצב בריאותו של החולה, וכן השפעה ישירה בגוף ובנפש (כאשר רבי עקיבא בעצם שמח את נפש החולה וכך הוטבה בריאותו הגופנית) ובנוסף ישנה השפעה רוחנית ע"י תפלה.
מחקרים רבים מראים עד כמה גדולה ההשפעה של הסביבה על הבראת החולה. תחום חדש במערך הרפואה הנקרא "ליצנות רפואית", העוסק בהפגת בדידותו ושיפור מצב רוחו של החולה המאושפז, צובר תאוצה עם השנים, וישנן עדויות רבות על הצלחתו.
במחלקות טיפול נמרץ, נושא בקור חולים מורכב יותר מפאת אופי העבודה, והסכנה הנשקפת לחולה, אך דווקא בגלל נסיבות אלה ישנה חשיבות מכרעת עוד יותר לקיום המצווה. על פי רוב, זמן בקור חולים ביחידות לטיפול נמרץ מצומצם באופן דרסטי, למרות שמחקרים רבים מעידים על התועלת העצומה בקיום המצווה דווקא במחלקות אלה.
בבתי החולים בארץ ניתן לבקר חולה במחלקות טיפול נמרץ בממוצע כשעתיים ביממה, כאשר - לשם השוואה - במחלקות פנימיות שעות הביקור עומדות על כ 10-12 בממוצע ליממה. מיותר לציין את תחושת החולה הנמצא בסכנה, ועובר טיפולים מורכבים, כאשר מסביבו הוא פוגש פרצופים לא מוכרים ברוב המוחלט של שעות היממה. מחקרים מראים שכאשר האריכו באופן משמעותי את שעות הביקור בטיפול נמרץ, היתה תועלת גדולה לחולה ולא נרשמה הפרעה להתנהלות התקינה של הצוות.
בהקשר זה, התיקון הנדרש במערכת הבריאות, הינו להכיר באופן משמעותי יותר בערך העצום של מצוות בקור חולים, ובמיוחד בקרב החולים המסוכנים, ואף לעודד באופן יזום את בני המשפחה והקרובים לבקר את החולה ולהקל מחוליו.
בעץ הספירות שלנו, נושא זה יכוון כנגד ספירת הבינה, שפנימיותה שמחה, וכפי שלימד הרמב"ם שעל החולה לסלק מעליו כל מה שמביא לידי קוצר רוח, והוא הקודם ברפואת כל החולה. (הנהגת הבריאות לרמב"ם). גם בתיקון הכללי של רבי נחמן מכוון פרק מא (אשרי משכיל אל דל) כנגד ספירת הבינה.
יישר כח! ירידה לפרטי פרטים של מערכת הבריאות המתוקנת. 3 כ"ו אלול תשע"ה 09:56 חגית
זה מעניין 2 כ"ו אלול תשע"ה 08:17 ישראלי
ישר כח עמית. תודה על כל בלוג 1 כ"ה אלול תשע"ה 21:41 איתיאל