לפני כמה ימים השתתפתי בחתונה של קרובי משפחתי.
מטבע הדברים, נושאי השיחה נקשרו למציאות הבטחונית. אחד דיבר על הפחד ברחובות ירושלים ועל החשש מכל בעל חזות ערבית הצועד ברחוב. אחרת הזכירה את אתרי הבניה המלאים בפועלים ואת מוסדות החינוך הסמוכים אליהם. השלישי הוסיף ש"עד שלא יקרה משהו חמור בשכונה שלנו עם הפועלים אף אחד לא יתעורר".
"זה די מוזר לי כל מה שאתם מדברים" התערבתי בשלב כלשהו, "אצלנו, בישוב שלי, הכל כרגיל. אתרי הבניה מלאים פועלים, ואין לאף אחד שום בעיה עם זה. הילדים לומדים בגנים ממש לידם ואף אחד לא חושב אפילו לאבטח אותם"
לרגע נהיה שקט מביך. כאילו אמרתי איזו שטות.
"אה" נזכר אחד בחיוך, "נו טוב, אתם שם ביצהר, אין לכם בכלל פועלים ערבים אף פעם. זה לא חוכמה, קיצונים שכמותכם"
יצהר מובילים קדימה! 6 ט"ז חשון תשע"ו 07:48 אסף 0
זכות גדולה להיות תושבת של יישוב שיש בו רק עבודה עברית. אין על יצהר בעולם! 5 י"ב חשון תשע"ו 00:58 מוריה אפלקר
אותה הרגשה בדיוק 4 י"א חשון תשע"ו 22:01 תושב אחיה
היא נורתה עוד בצומת.. לא הצליחה להתקרב בכלל. 3 ט' חשון תשע"ו 22:43 לאני
חזק. נכון. 2 ט' חשון תשע"ו 19:12 לפטר היום את המחבל של מחר
אה, באמת? כאילו אצלכם לא היתה מחבלת לפני יומיים! 1 ט' חשון תשע"ו 15:01 אני