זכויות פרט או אינטרס לאומי?

פרשת הסגרת מוכרי קרקעות ערביים לעינויים ולעונשי מוות בידי "ארגוני זכויות אדם" לידי כנופיות "הביטחון המסכל", הציפה נושא שרבים מתוכנו העדיפו להתעלם ממנו: החוק הערבי האוסר מכירת קרקע ליהודי, ועונש המוות למי שעובר עליו.

דוברי הימין עטו על המוסריות הדו פרצופית של "ארגוני זכויות האדם", ובצדק. מי שפועל יד ביד עם שלטון, לא משנה איזה, במטרה לענות ולרצוח אזרחים שבסך הכל סחרו ברכושם, אינו יכול לנכס לעצמו את תחום זכויות האדם. יש גבול לאבסורד.

דוברים מעט יותר מפוקסים ניצלו את ההזדמנות להוכיח שוב ש'הרשות הפלשתינית' היא סוג של ארגון טרור. החוק הזה אינו לגיטימי במהותו, כולו נוטף גזענות ופוגע בערכי יסוד רבים, ובנוסף, הוצאת אנשים להורג על הפרת חוק היא ענישה לא מקובלת בעולם התרבותי.

| באיזו חזית אנו מפסידים שוב ושוב?

מבלי לכפור במישורים הנ"ל, נדמה לי שראוי להוסיף לעניין מימד נוסף ומשמעותי אף יותר.

המאבק על ארץ ישראל בין יהודים לערבים, מתנהל כל העת בשתי חזיתות שונות: חזית הלאומיות וחזית זכויות הפרט.

במישור הלאומי קל יותר לדבר ולפעול. נוח לטעון שזו הארץ של העם היהודי, נוח לקבל לגיטימציה לגבולות ברי הגנה, להפעיל כוחות ואמצעים להשגת ביטחון ועוד. עם כל החולשות, ויש חולשות, הציבור היהודי רוצה ומעוניין לממש את זכויותיו הלאומיות על הארץ.

הקריסה המרכזית היא בחזית זכויות הפרט. מ'בג"ץ קציר' המפורסם ועד לצווי מניעה להרס בתי מחבלים בימים האחרונים, דרך אין סוף הכרעות אחרות, ערכי זכויות הפרט נוגסים כל העת ביכולת להחיל מעשית את ריבונות העם היהודי על הארץ.

| האינטרס הלאומי היהודי נדחק הצידה מפני ערכי זכויות הפרט

בסוף, הכל מגיע לשאלות ערכיות משפטיות. האם לגיטימי לשלול לפרט הערבי את זכויותיו? כן או לא? הואיל והתשובה היא לא רבתי, אז האינטרס הלאומי היהודי מפסיד פעם אחר פעם.

מעבר להחלטות המשפטיות היבשות, כבר לא ניתן אפילו לייצר שיח התומך בגישה לאומית אם הדבר כלול בשלילת זכויות לפרט הערבי. ברגע שהדיון מגיע למישור זכויות הפרט, כל הטענות הגדולות בדבר האינטרסים הלאומיים, מהתיישבות וביטחון ועד למניעת התבוללות, הופכות ללא לגיטימיות. בסוף, הרי ה"זום" התקשורתי מתמקד בפרט, באיש, אישה או ילד, והניסיון למנוע מאותו פרט זכויות יסוד נתפשת כגזענות חשוכה ומקוממת.

במגרש הזה דוברי הימין קורסים. מול טענות ה"גזענות" והפגיעה בזכויות הפרט כולם מתקפלים. נכון, עקרונית הארץ של העם היהודי, אבל אין מה לעשות, לא ניתן לפגוע בזכויות הפרט.

חינוך מעורב, כניסת ערבים לשכונות יהודיות, אופי ההתייחסות ל'פליטים', הרס בתי יהודים הבנויים על 'קרקע פלסטינית" העדפת עבודה עברית, מגבלות על יכולת הלחימה של צה"ל ועל האפשרויות שלו להשגת ביטחון, התנהלות גופים ממשלתיים כמו קק"ל והסוכנות היהודית, "העדפה מתקנת", מניעת כניסה ו או בידוק סלקטיבי לערבים ועוד ועוד, הן רק דוגמאות לתחומים בהם האינטרס הלאומי היהודי נדחק הצידה בפני ערך נעלה יותר: זכויות הפרט.

והערבים למדו לשחק במגרש הזה, לא מעט בזכות מוחות יהודיים יצירתיים שלימדו אותם את הטכניקה.

האינטרס הלאומי היהודי מכופף עצמו אין ספור פעמים בפני ערכי זכויות הפרט גם כשהדבר עולה לו במחיר יקר מאוד.

| ניהול סכסוך באופן לא סימטרי

והנה, צפה סוגיית החוק הערבי האוסר מכירת קרקע ליהודי ועונש המוות לעובר עליו.

פתאום, אין זכויות פרט ואין משמעות לקניינו של האזרח. מול האינטרס הלאומי של הערבים ('שמירה על אדמות הלאום') כל זכויות היסוד של הפרט, ערבי כיהודי, נעלמות. ומה ערכם של חיי אזרח מול האינטרס הלאומי? לקבלת תשובה מפורטת נא לפנות למשרדי 'הביטחון המסכל' ברמאללה.

האם זה הגיוני לנהל סכסוך באופן בו צד אחד נותן מעמד עליון לתחום זכויות הפרט, ובמודע על חשבון יכולתו להגן על האינטרסים הלאומיים שלו, בעוד הצד השני פועל בדיוק להיפך?

במצב דברים כזה, בכל צומת הכרעה בין האינטרסים הלאומיים הסותרים, הצד השני יקשיח עמדות בעוד הצד שלנו יוותר עקב מחוייבותו הערכית לערכי זכויות הפרט.

יש כאן אי סימטריה בוטה. משהו כאן נבנה עקום לגמרי.

| גם לנו יש אינטרסים לאומיים

אם יהודי אינו יכול לקנות בית בשכם, מדוע שערבי יוכל לקנות בית בעפולה? אם האינטרס הלאומי גובר כאן, מדוע שלא יגבר גם כאן?

אם הערבים מעמידים בראש סולם הערכים שלהם את האינטרס הלאומי, אין שום הגיון שאנו לא נפעל באופן דומה בסוגיות הקשורות לסכסוך איתם.

על כן, ניתן וראוי לטעון היום, שגם אם נכון עקרונית לתת זכויות פרט לערבים (וזה נושא לדיון אחר), לא הגיוני שניתן להם לשחק במקביל על שתי הגישות: גם לתבוע מאיתנו זכויות פרט מלאות בכל מחיר וגם להתנהל מולנו באופן של הצבת האינטרסים הלאומיים שלהם כערך עליון.

אם חשוב לערבים שזכויות הפרט יימצאו בראש סולם הערכים, אז אנא שתהיה הדדיות מלאה. אם לא, אם האינטרס הלאומי הערבי ראוי לו שיגבר על הכל לשיטתם, אז נא שחררו אותנו מטענות על גזענות, אפלייה, הפקעת קרקעות והרג אזרחים חפים מפשע בידי צה"ל.

מצטערים, אבל גם לנו יש אינטרסים לאומיים, לפחות כמו לכם.