מאיר לי

במשך כל היום אנו מוצפים מתגובות הסובבים אותנו אלינו, לדיבורים שלנו ולהתנהגות שלנו.זה קורה בבית, במשפחה, במקום המגורים, בעבודה ובכל מקום. מה עושים כדי להיות פחות מושפע ויותר משפיע?

מבט בהלכות חנוכה עשוי לשפוך לנו אור על היחסים בינינו לסובבים אותנו.

בהלכה -

היחסים בין נר של חנוכה לנר של שבת:

1. נר של חנוכה – אסור להשתמש לאורו. הייעוד שלו הוא פרסומי ניסא. נר של שבת - לא רק שמותר אלא כל עניינו הוא להשתמש לאורו, להאיר את הבית ולסעוד סעודות שבת לאורו.

2. מי שאין לו די כסף בכדי להשיג גם נר של חנוכה וגם נר של שבת – "נר שבת קודם משום שלום הבית" (שו”ע, סימן רס”ג), עדיף שלא ישבו בחושך ולכן יקנה רק נר של שבת.

בעבודת ד' -

נר שבת הוא האור המאיר בתוך הבית. נר חנוכה זה הארת האור החוצה, פרסום הנס, מדליקים אותו בפתח – המקום שבו משיקה רשות היחיד לרשות הרבים, וכך האור כביכול יוצא מתוך הבית החוצה.

שבת – המספר 7. המספר 6 מבטא את המציאות על כל צדדיה והמספר 7 הוא הנקודה הפנימית. חנוכה – המספר 8, לענייננו – המספר שבא לאחר 7, על בסיסו ומכוחו.

כמעט לכל אחד חשוב להשפיע, במידה כזו או אחרת, על הסביבה שלו, הקרובה או אף הרחוקה. חז"ל מגדירים לנו איך לעשות זאת באופן הראוי והמועיל.

ההארה החוצה היא רק לאחר שהאור כבר האיר אצלך בתוך הבית.

האמירה הזו ידועה ופשוטה, ידוע לכולם שלא טוב להיות "אומר הרבה ועושה מעט". כאן חז"ל מלמדים אותנו דבר נוסף – לפני שאתה מפיץ דבר מה לאחרים, לא רק שתדאג קודם ליישם אותו אצלך, אלא המתן עד שזה ממש יאיר לך.

מידי פעם אדם מקבל איזו הארה, תובנה וכדו' ומיד חפץ לשתף בה אחרים. אם קיבלת "נר" כזה, בשלב ראשון שמור אותו לעצמך. חייב להיות שלב שבו אתה פשוט חי עם זה, טוב לך עם זה, זה מאיר לך את החיים שלך ואתה ממש לא מרגיש צורך לספר את זה. אם היית בשלב הזה, אז הבית כבר מואר מהאור הזה ושייך לפתוח את הדלת ולהאיר אותו הלאה. אם דילגת על השלב הזה, וברגע שקיבלת נר כבר שיתפת בו אחרים, הרי זה כמי שהעדיף פרסומי ניסא על פני שלום ביתו, והוא יושב בבית חשוך שאין לו די עצמה להאיר החוצה.

בשלב הראשון – מותר ליהנות מהאור. צריך ליהנות ולהשתעשע בו. זה המדד שזה באמת מאיר ובאמת שלך.

בשלב פרסום האור – אסור ליהנות מאורו. יש להקפיד להיות רק משפיע ולא מקבל. להיות נקי עד כמה שניתן מהנאה אישית אפילו מעצם עמדת ההשפעה, שלא לדבר על טובות הנאה ממשיות.

בחיים -

בתחילת כל יום, כשאתה עוד עם עצמך, לפני שיצאת לרשות הרבים הסואנת, תקדיש זמן מה להדליק את האור שבתוכך וליהנות ממנו. תוודא שאתה מודע ומכוון ליעוד שלך להיום ושאתה מרוצה ממנו, ומחייך בלב לפני שאתה מחייך בפה.

כל היחסים הבין-אישיים – הממשק בין רשות היחיד לרשות הרבים – ניזונים ממה שקורה בינך לבין עצמך.

כל יצור אנושי רווה בשגרת ימיו מכישלונות ואכזבות, פעמים קטנות ופעמים גדולות. יהודי המצליח למרות הכל להיות שמח בחלקו, להעריך ערך רב את החלקיות שבו עד כמה היא נחשבת מאוד בעיני ד', להשתחרר מהשיפוט החיצוני ומההסתכלות של עיני העולם המעריכים רק שלימות, עד כי בלבו יהיו ממש השלמה והודיה לד' על הטוב שזוכה לו – יהיו לו יחסים מתוקנים עם הסובבים אותו.

כשעמית לעבודה יצליח יותר ממנו הוא פחות יקנא. כשחבר יפגע בו הוא פחות ייעלב. כשבביתו יעלו תלונות יוכל יותר להקשיב ולהכיל. כשבִּתו תַמְרה את פיו הוא פחות יכעס. כי האור שבתוכו יציב, לא מתחיל מיחסיו עם אחרים ולא תלוי בהם, ומתוך שעשוע פנימי הוא פותח את דלתותיו ליחס ולקשר עם זולתו.

חנוכה שמח, ומאיר בפנים ובחוץ!