פעולה מדוייקת, כיוון שגוי

"על פי מקורות זרים" הפציץ השבוע חיל האוויר הישראלי מערכות מתוחכמות של טילי נ"מ במתקפה מתוזמנת ומדוייקת בתוך שטח סוריה.

ראשית, ברור שיכולות טכנולוגיות של מעקב, השגת מודיעין מדוייק ושימוש בהן, כמו גם יכולות מבצעיות כאלו, קיימות בידי ישראל, ובפער משמעותי לעומת יכולות האויב.

בנוסף, ברור שפעולות כאלו דורשות בסופו של דבר, למרות היתרונות הידועים, גם נטילת סיכונים. משר הביטחון ועד לטייס, קיימת שרשרת שלמה של בעלי תפקידים שלקחו על עצמם סיכונים רבים בפעולה זו.

איום הטילים ואי התגובה הישראלית

לאחר השבח המתבקש על הפעולה המדוייקת והנועזת, כדאי אולי גם קצת לחדד מה מייחד את הצורך בה, ובעיקר, מדוע ישנו חוסר בפעולות דומות כלפי איומים אחרים.

באופן כללי צה"ל נמנע מלפעול כנגד מצעד ההתחמשות של חיזבאללה. בעבר הצהיר שר הביטחון כי חיזבאללה מחזיק בידיו מאה אלף טילים(!) המכוונים כבר כעת אל עבר ערי ישראל. זה מה שהוא יודע, או מה שהוא מוכן לספר לנו..

לפני המערכות האחרונות שחווינו בשנים האחרונות, היינו כולנו אולי קצת יותר נאיביים. אם לפני חמש או עשר שנים מישהו היה אומר לי שמאה אלף טילים מכוונים עלינו, הייתי אומר לו שבטוח קיימת במטכ"ל איזו שהיא תוכנית פעולה כנגדם. לא יכול להיות שלא. כתובתו של כל מאגר כזה ידועה, לוחמי סיירת מטכ"ל כבר הצמידו מנגנון השמדה עצמית לכל טיל, וראש המערך הרקטי של חיזבאללה הוא בעצם איש מוסד... לא משנה מהו הפתרון שננקט, ברור שמישהו עשה משהו בעניין.

אנשים רציניים הרי יושבים שם בקריה, והם יודעים מה שהם עושים.

המערכות האחרונות שעברנו הוכיחו שאין הדבר כך. צה"ל אינו יודע מה האויב מכין, אפילו בגזרה צרה ונשלטת במודיעין ובתצפית כמו רצועת עזה. לא פחות גרוע מכך, לצה"ל אין באמת פתרונות. כלומר, יש לו, אבל מהסוג הגרוע..

ב"צוק איתן" צה"ל אכן השקיע והצליח מאוד למזער את פגיעת המערך הרקטי של חמאס באזרחי ישראל. איך? בהתקפה מדוייקת על כל מאגרי הטילים? בהשמדה עצמית של מנגנוני הטילים? בהפעלת סוכנים רדומים שהפכו עם השנים לבכירי הארגון?

לא. צה"ל לא פגע במערך הרקטי של חמאס. צה"ל פשוט מצא דרך לתת להם לירות עלינו יום יום מאות טילים מבלי שאנו ניפגע (יחסית). הנשק המרכזי של צה"ל ב"צוק איתן" לא היו חיילי גולני וסיירת מטכ"ל אלא מערכת כיפת ברזל. החיילים בשטח התמודדו עם איומים אחרים, לא עם מערך הטילים.

תקיפה רק במקרים "מיוחדים"

אז עכשיו זה מאה אלף טילים? עכשיו מדובר בטילים יותר מתקדמים? הפתרון יבוא, איך לא, בדמות הגדלה מאסיבית של סוללות כיפת ברזל או בעוד הפתעה טכנולוגית חדשה, כזו אשר תקצור שבחים ליכולת המרשימה של מפעלי הנשק הישראלים, ותשאיר את כולנו תחת אזעקות ומטר אש בלתי פוסקת.

נחזור לתקיפה המדוברת.

מה השתנה? למה כאן צה"ל פתאום פועל?

על פי אותם "מקורות זרים" הנשק שצה"ל השמיד בתקיפה, הינו מה שמכונה בעגה הצבאית "נשק שובר שויון", היינו, נשק ברמה טכנולוגית חדישה אשר משנה את כל יחסי הכוחות. במקרה דנן, על פי הפרסומים הנ"ל, מדובר בנשק שאמור היה למנוע את חופש הפעולה של מטוסי צה"ל בשמי לבנון.

בשנים האחרונות דיווחו "מקורות זרים" על פעולות דומות של פגיעות "כירורגיות" במקרים נוספים של הזרמת "נשק שובר שויון" על אדמת סוריה, ובמדינות ערביות אחרות. כלומר, מדובר בעקרון פעולה. על זה לא מוותרים, גם אם הדבר מהווה מתיחה של החוט הדק והשברירי. לגבי השאר, לגבי מרדף ההתחמשות הכולל, אין תגובה.

תקיפה איכותית המבטאת חולשה

אז מה יוצא לנו?

צה"ל משקיע משאבים מרובים בפגיעה מדוייקת, תוך נטילת סיכונים לא מבוטלים, כשהוא מרגיש "עם הגב אל הקיר" ונאלץ למנוע התחמשות האויב ב"נשק מיוחד".

מאידך, אותו צה"ל מרים ידיים כנגד מרוץ ההתחמשות האדיר בטילים, ובעצם מקבל את הנחת העבודה שביום פקודה העורף יצטרך להסתדר תחת מטר טילים לאורך שבועות וחודשים.

הגיוני?

האם סביר שצבא היודע ומסוגל לבצע פעולות כל כך מתוחכמות, ינצור את האש ולא יפגע במי שממש ברגעים אלו מציב עוד סוללת טילים שתופעל בוודאות ביום מן הימים כנגדנו?

האם הגיוני שהיכולות והתחכום שלנו יבואו לידי ביטוי רק בפגיעה נקודתית כירורגית ב"נשק שובר שויון", ולחלופין, ביצירת מערכות מגננה מרשימות ברמת הטכנולוגיה שלהן אך מדאיגות בחוסר הבנת המציאות שהן מבטאות?

בסופו של דבר, אחרי כל מחיאות הכפיים, כיפת ברזל היא עוד סוג של בטונדה. אם תרצו, בטונדה מתקדמת..

ועם בטונדות, כידוע, לא מנצחים מלחמות.

התקיפה האיכותית בסוריה מבטאת יכולות מרשימות, מודיעין איכותי וטכנולוגיה מתקדמת, וגם לא מעט תעוזה, ועם זאת היא מבטאת גם חולשה נוראית ואובדן דרך.

הפעולה הזו, על כל הצלחותיה מבליטה את חוסר האונים של ההנהגה הישראלית אל מול האיומים האמיתיים, המעדיפה שקט זמני מדומה על פני התמודדות אמיתית עם אתגרי המציאות.