יום חמישי כז ניסן, פרק א הלכות תעניות.
מצות הזעקה והתענית
מצות עשה מן התורה – לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור.
אין גוזרים תענית ציבור אלא בימי שני וחמישי ושני.
אין גוזרים תענית ציבור בשבתות וימים טובים, ולא תוקעים בהם בשופר ובחצוצרות, ולא זועקים בתפילה. ואם היתה עיר שהקיפוה גויים או נהר, או ספינה המיטרפת בים, וכן יחיד הנרדף מפני הגויים או לסטים או רוח רעה – מתענים עליהם וזועקים בתפילה, אבל לא תוקעים. מעוברות, מיניקות וקטנים פטורים מתעניות ציבור. גם היחיד מתענה על צרתו ועליו לקבל את התענית בתפילת המנחה מבעוד יום השרוי בתענית (יחיד, או ציבור) אינו נוהג עידונין בעצמו, ואינו מיקל ראשו ולא שמח וטוב לב, אלא דואג ואונן.
