שאלתם פעם את עצמכם מתי באמת ניתנה תורה? להפתעת חלק מהקוראים נחשוף כאן מידע אמין ביותר כי מתן תורה היה בז' בסיוון ולא בו' בסיוון כפי שאנו חוגגים היום. ונסביר – ביום הרביעי בשבוע (שהוא היום הרביעי להגעת בני ישראל למדבר סיני), ציוה משה את העם: "היו נכונים לשלושת ימים וגו'" – היינו לכו להתכונן שלושה ימים כדי שביום הרביעי תינתן התורה, זאת בשונה מהציווי שציווה ה' "וקדשתם היום ומחר.. כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם וגו'" – היינו שלפי ציווי ה' התורה הייתה צריכה להינתן ביום שישי, אך משה הוסיף מדעת עצמו יום נוסף ולכך ניתנה התורה ביום שבת, לאחר שלושה ימי הכנה, פרישה מן האישה וטהרה. ברם, הציווי על מצות ההגבלה, הכוללת קביעת הגבול סביב ההר והכרזה כי העובר את הגבול – מות יומת, ניתנה כבר ביום שלישי – ונמצא שבאותה שנה היו ארבעה ימי הגבלה, אולם היום אנו נוהגים שלושה ימי הגבלה בלבד, כפי ציווי ה'.
בימי ההגבלה, אליהם נכנסנו אמש, פוסקים לגמרי מנהגי הספירה – מסתפרים בהם ומתחתנים ויש שנוהגים להקל בזה כבר מראש חודש. כתוב בספרים שבשלשת ימי ההגבלה צריך האדם להשתדל להרחיק עצמו מדיבור אסור ומשיחה בטלה וירבה בלימוד התורה הקדושה.
כמו כן, החל מערב ראש חודש סיוון במנחה ועד י"ב סיוון לא אומרים תחנון, "יהי רצון" שאחר קריאת התורה והזכרת נשמות, אך אומרים "א-ל ארך אפים" ו"למנצח".
חייב אדם לשמח את אשתו ואת בניו הקטנים ברגל ולכן עליו לקנות להם דברים המשמחים את ליבם. כמו כן, חייב אדם לשמח לב עניים ולספק להם צרכי החג.
השנה, שערב חג יוצא בשבת – יש להכין לפני השבת נר נשמה שידלק 48 שעות לצורך הדלקת נרות שבת ולצורך בישול אוכל נפש לחג. בשבת, יש המחמירים שלא להוציא חלה מהמקפיא לצורך החג, וכמו כן אין לגלול בשבת את ספר התורה עבור הקריאה של שבועות. הדלקת נרות החג נעשית בטרם הקידוש ולפני ההדלקה אומרים "המבדיל בין קודש לחול". מתפללים ערבית ואומרים "ותודיענו". סדר הקידוש: יקנה"ז – יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן (שהחיינו).
שאלה טובה 2 ו' סיון תשע"ו 22:03 יהודי
אולי מישהו יודע מדוע? 1 ד' סיון תשע"ו 12:18 חגי