חג השבועות רווי במנהגים, עליהם נאמר מנהג ישראל תורה. הנה כמה סעיפים שיעשו לכם סדר במנהגי היום:
א. כל תפילות החג הם כשאר הרגלים. וכן גומרים בו את ההלל (שו"ע תצ"ד). כמו כן, מברכים "שהחינו" בקידוש היום כבשאר רגלים, והאישה מברכת "שהחינו" על הנרות קודם הדלקתם, כפי המנהג, ולא תענה "אמן" על ברכת שהחיינו שאומר בעלה בשעת הקידוש.
ב. נוהגים לקשט את הבית ובית הכנסת באילנות ובמיני פרחים. זה הזמן לפתח את כישרונות העיצוב שלכם! מה טעמו של מנהג זה? הטעם הפשוט הוא זכר לשמחת מעמד הר סיני, בו סבבו עשבים את ההר (עיין רמ"א שם ג'), אולם טעמים נוספים נאמרו למנהג: 1. משה נולד בז' באדר וכתוב: "ותצפנהו שלשה ירחים" – עד ו' סיוון ואז "ותשם בסוף". וסוף הוא הקנים ועשבים שאנו שוטחים, לזכר הנס שנעשה למשה רבינו. 2. משל למלך שהיה לו פרדס נטוע. לאחר ימים בא המלך והציץ בפרדס ונמצא מלא חוחים. הביא קצצים לקצצו וראה בו שושנה אחת של ורד וכו', אמר המלך – בשביל שושנה זו ינצל כל הפרדס. בזכות התורה ינצל העולם כולו!
ג. נוהגים להיות נעורים כל הלילה ולעסוק בתורה ואומרים "תיקון ליל שבועות". התיקון כולל שילוב של תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, דברים מן הזוהר ותרי"ג מצוות. וכך כתב האר"י הקדוש: "דע שכל מי שבלילה זה לא ישן כלל ועיקר והיה עוסק בתורה – מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק"! גם הזוהר הקדוש מפליג בשבח הנעור בזה הלילה ומצפה לשעת קבלת התורה, שאז נעשים כנסת ישראל עם התורה בחיבור אחד, ושעת מתן תורה היא שעת חופתם וכל הלילה שלפניה ראוי לעסוק בצרכי הכלה ותכשיטיה. אז אם אתם רואים אדם שנרדם על הסטנדר – תירו עליו מהר עם רובה המים שברשותכם! טעם נוסף ללימוד כל הלילה – כדי לתקן את הפגם של מקבלי התורה שהלכו לישן באותו הלילה.
ד. מנהג ישראל לאכול בשבועות מאכלי חלב. וטעמים הרבה נאמרו למנהג זה: 1. לפי שיום שבת פרעה משתה את משה מן המים שישי בסיוון היה ולא רצה לינוק אלא מחלב אישה עבריה, לכך מזכירים זכותו ביום זה במאכלי חלב. 2. לפי שעד מתן תורה הותר להם נבלות וטרפות ולאחר מתן תורה נאסר להם, שנצטוו על השחיטה ועל מאכלות אסורות, ולא היו יכולים להגעיל את הכלים, שהרי בשבת ניתנה תורה, ולכן אכלו מאכלי חלב (פסטות מוקרמות ולזניה..) (מ"ב תצ"ד ס"ק י"ב) 3. לפי שקודם מתן תורה חששו לאכול חלב מטעם אבר מן החי שנוהג אף בבני נח, וכשניתנה תורה, הותרה אכילת חלב, שלומדים זאת מן הפסוק "ארץ זבת חלב ודבש" 4. והרמ"א כתב (תצ"ד, ג'), זכר לשני הלחם, שכיוון שצריכים להחליף הלחם לצורך הסעודה הבשרית, נמצא שאוכל שני לחמים. יש הנוהגים לאכול גם דבש, על פי הכתוב: "דבש וחלב תחת לשונך" (מ"ב שם).
ה. נוהגים לקרוא מגילת רות. ומה הקשר בין מגילת רות לשבועות? ללמדך שלא ניתנה תורה אלא על ידי ייסורים ועוני! טעם נוסף הוא, לפי שמגילת רות היא ייחוסו של דוד המלך ודוד נולד בעצרת ומת בעצרת. ועוד, שעל ידי שדרשו רבותינו "מואבי – ולא מואבית" הותרה רות לבוא בקהל ויצא דוד משיח ה', ועל מלכות בית דוד נשען עם ישראל כולו, והכל על ידי תורה שבעל פה, ללמדך – שתורה שבכתב ותורה שבעל פה – אחת היא! אז כשהעניים שלכם כמעט נעצמות, תזכרו בטעמים הללו, ואולי ככה תשנו טוב יותר..
חג שמח ובתאבון!
יפה מאוד 1 ו' סיון תשע"ו 22:02 טל