לפנות בוקר (חמישי) בשעה 4:27 החל צום תענית אסתר, שהוקדם השנה כיוון שי"ג באתר חל בשבת.
בשונה משאר הצומות שאנו צמים במהלך השנה, תענית אסתר לא נקבעה לציין אירוע מסויים סביב החורבן, אלא זכר לתענית שהתענו היהודים בתקופת מרדכי ואסתר להצלחת השליחות של אסתר לביטול הגזירה להשמיד את כל היהודים, כפי שאמרה אסתר למרדכי: "וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם--גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי, אָצוּם כֵּן".
על אף שבימיהם התקיימה התענית הארוכה בימי ניסן, אנו נוהגים להתענות בערב פורים בשביל להסמיך את התענית ליום בו אנו חוגגים את נס הפורים. יש אומרים שהתענית ביום י"ג באדר היא איננה זכר לתענית המוזכרת של שלושת הימים בניסן, אלא תענית שלא הוזכרה במפורש במקרא: "בי"ג עשו תעניות בימי מרדכי ואסתר לפי שהכל נקהלו לעמוד על נפשם והיו צריכין רחמים, וכן מצינו במשה שעשה תענית כשנלחם בעמלק" (הר"ן בשם שאילתות דרב אחא גאון). לפי רבינו תם, כוונת הגמרא המכנה את יום י"ג באדר "זמן קהילה לכל" היא לכך שזהו יום תענית, וזהו המקור לתענית הזו כבר בדברי חז"ל.
הפוסקים כתבו כי מטרת הצום הוא "כדי לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ה' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם".
כך או כך, מבחינה הלכתית נחשבת התענית הזו למנהג, ולכן חומרתה קלה יחסית. משכך, הפוסקים כתבו שקל יותר להתיר שלא לצום ביום זה מאשר בשאר התעניות.
הצום מסתיים בצאת הכוכבים, השנה בשעה 18:05, אך יש הנוהגים שלא לאכול ולשתות עד לאחר תפילת ערבית וקריאת המגילה.
