בשעה 04:36 הבוקר, יום רביעי י"ג באדר החל צום תענית אסתר, אותו אנו צמים בדרך כלל ביום שלפני חג הפורים.
כתב המשנה ברורה (סימן תרפ"ו סק"ב) כי "בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י"ג באדר להלחם ולעמוד על נפשם, והיו צריכין לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ד' להנקם מאויביהם, ומצינו כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענין, שכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה שמשה רבינו ע"ה ביום שנלחם עם עמלק היה מתענה, ואם כן, בודאי גם בימי מרדכי היו מתענים באותו יום. ולכן נהגו כל ישראל להתענות בי"ג באדר ונקרא תענית אסתר כדי לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ד' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם".
טעם נוסף לתענית הוא זכר לתענית שביקשה אסתר ממרדכי שיתענו בשושן כדי שתצליח לבטל את הגזירה. ואף על פי שתענית זאת נמשכה 3 ימים בימי חודש ניסן כיוון שאין לקבוע תענית בחודש ניסן קבעו את התענית בסמוך לימי הפורים. מטעם זה, יש שנהגו לצום שלושה ימים.
לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>
צום זה נוהג כרוב הצומות ומותר לאכול כל הלילה עד עלות השחר. לתפילת השחר מצרפים סליחות, וידוי דברים ו'אבינו מלכנו'. בנוסף, קוראים בתורה בציבור את קריאת התענית "ויחל משה" מתוך פרשת 'כי תשא' שבספר שמות.
בתפילת המנחה מוסיפים נוסח מיוחד לתענית ("עננו ה' עננו" ) בתפילת הלחש, הנאמר על ידי הציבור בתוך ברכת 'שומע תפילה', והחזן בחזרתו בקול, מצרפו לברכה בפני עצמה העומדת לאחר ברכת 'רפאנו'. קודם לכן, קוראים בתורה שוב את סדר 'יחל משה' ומוסיפים לו הפטרה "דרשו ה' בהמצאו" (ישעיה נ"ה).
נהגו ביום זה לתת לפני תחילת מנחה צדקה, מחצית השקל, זכר למצוות מחצית השקל שהיתה נוהגת בזמן שבית המקדש היה קיים. וכתבו הפוסקים שיש להזהר שלא לומר כי המטבעות הם מחצית השקל אלא רק זכר למחצית השקל, כדי שלא ייחשב כהקדש.
יש שנהגו לתת מחצית השקל מהמטבע הנהוגה בכל מקום ומקום, ורבים נהגו לתת שלוש מחציות. אמנם רבים נהגו לתת שווי של מחצית השקל, דהיינו כפי ערך השווי של כסף במשקל של מחצית השקל.
זמני כניסת ויציאת הצום בערים בישראל:
ירושלים: כניסת הצום: 04:36, צאת הצום: 18:06|| תל אביב: כניסה: 04:38, יציאה: 18:07|| חיפה: כניסה: 04:37, יציאה: 18:07|| באר שבע: כניסה: 04:39, יציאה: 18:07|| אילת: כניסה: 04:37, יציאה: 18:06.
