יום שלישי א' סיוון. פרק כ”ה הלכות אישות
פרק אחרון בנושא זה: הפסד כתובה בשל מומים ונדרים
הנושא אישה סתם, ונמצאו עליה נדרים -תצא בלא כתובה, לא עיקר ולא תוספת. באלו נדרים ?שלא תאכל בשר, או שלא תשתה יין, או שלא תתקשט במיני צבעונין; והוא הדין, לשאר המינים שדרך כל אנשי המקום להתקשט בהן. אבל אם נמצא עליה נדר אחר חוץ מאלו, לא הפסידה כלום.
מומים: הנושא אישה סתם וללא בדיקה, ונמצא בה מום ממומי נשים המפורטות בתנאי הקידושין בפרק ז הלכה ז (כגון ריח הפה, צלקת וכד), ולא ידע הבעל במום זה, ולא שמע בו ורצה להתגרש -הרי זו תצא בלא כתובה, לא עיקר ולא תוספת.
ודין זה תלוי אם ידע לפני הנישואין על מום זה או שהיה לו דרך לדעת זאת דרך אנשים/נשים המכירים אותה (כמפורט בפרק).
האיש שנולדו בו מומין אחר הנישואין, אפילו נקטעה ידו או רגלו, או נסמית עינו, ולא רצתה אשתו להישאר עימו -אין כופין אותו להוציא וליתן כתובה.
אבל אם נולד לו ריח רע או עוסק בפרנסה שריחה מדיף סרחון -כופין אותו לגרש האשה, וליתן כתובה; ואם רצתה האשה להישאר עם בעלה -רשאית.
