היום לומדי התניא היומי מתחילים ללמוד איגרת כ"ו.
איגרת זו מסבירה מה יקרה בימות המשיח ומה ההבדל בין זמן הגלות לימות המשיח. באיגרת זו מתמודד אדמו"ר הזקן עם כל מיני טענו שניסו להוכיח מהזוהר שבימות המשיח יילמדו רק פנימיות התורה ולא נגלה.
היום רק נצטט את דברי הזוהר ממנו הבינו כל מיני אנשים שהמשניות וכל חלק הנגלה בתורה, מגיע מקליפת נוגה, ומכיוון שעל ימות המשיח כתוב "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", בימות המשיח יתבטל העיסוק בנגלה.
בזוהר של פרשת נשא מסופר שמשה רבנו (רעיא מהימנא) מגיע אל רשב"י והחברים, בתוך דבריו הוא אומר להם שעל ידי ספר הזוהר יצאו מהגלות ברחמים, כי בימות המשיח לא תהיה שום אחיזה לקליפות. כך גם ספר הזוהר מגיע ממקום גבוה שאין בו שום אחיזה לקליפות. בשונה מהמשניות וכל הנגלה שמדברים על דברים גשמיים ועל איסור והיתר, ספר הזוהר מתעסק בעיקר באלוקות שמתגלה במצוות ובייחודים שנעשים על ידי המצוות, לכן דווקא ספר הזוהר קשור לגאולה ודווקא על ידו יצאו מהגלות.
בגן עדן היו שני עצים מיוחדים, 'עץ החיים' ו'עץ הדעת טוב ורע', 'עץ החיים' הוא עץ שכולו חיים כולו אלוקות ואין בו שום אחיזה לקליפות, לעומתו 'עץ הדעת' יש בו גם טוב וגם רע, בכך הוא נותן מקום וחיות גם לקליפות וגם לדברים האסורים.•
תלמידי החכמים קשורים ל'עץ החיים' שכולו אלוקות, עמי הארץ קשורים ל'עץ הדעת' שחלקו קשור לאלוקות וחלקו לקליפות, בו יש איסור והיתר, טומאה וטהרה, קושיות ומחלוקות. בימות המשיח כיוון שלא תהיה שום אחיזה לקליפות ו'עץ החיים' ישלוט, ממילא תלמידי החכמים לא יצטרכו לקבל את פרנסתם מעמי הארץ כמו בזמן הגלות אלא הם יקבלו אותה ישירות מהאלוקות.
כיוון שתלמידי החכמים יקבלו את כל חיותם ופרנסתם מהאלוקות ולא דרך עמי הארץ הם לא יצטרכו להתעסק עם 'עץ הדעת' שיש בו גם טוב וגם רע, לא יהיה להם טומאה וטהרה, איסור והיתר, רק עמי הארץ עדיין יקבלו מ'עץ הדעת' ויתעסקו עדיין באיסור והיתר, טומאה וטהרה. אצלם 'אין בין הגלות לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד' ולא קשר חזק יותר לאלוקות, ולכן הם יצטרכו להתעסק עדיין עם כל האיסור וההיתר, בשונה מתלמידי החכמים שיתעסקו רק באלוקות עצמה ולא באיסור והיתר, ולא תהיינה שום מחלוקות.
עד כאן מה שאומר משה רבנו לרשב"י ולחברים.
יפה מאוד..תודה 1 ל' אב תשפ"ד 05:02 יצחק