היום נלמד פרק נוסף, פרק חמישי, מאיגרת כ"ו באגרת הקודש, בה מתמודד בעל התניא עם טענה שביקשה לומר כי לעתיד לבוא תילמד רק פנימיות התורה ולא יילמדו עוד את תורת הנגלה. בעל התניא שולל את הטענה הזו, המסתמכת לכאורה על דברי הזהר הקדוש וחז"ל.
אתמול הביא אדמו"ר הזקן את ביאורו לדברי הזהר, שממנו היה אפשר לטעות ולומר שתורת הנגלה שורשה מ'עץ הדעת' שממנו יוצאות הקליפות. הסברנו שהחפצים של ה'איסור וההיתר' מגיעים מ'עץ הדעת', אך ההלכות שמלמדות מה אסור ומה מותר הם קדושות לגמרי ומגיעות מ'עץ החיים'.
הערה קטנה לאתמול: הסברנו שהלכות נמצאות ב'מלכות דאצילות', אך יש הרבה מקומות בכתבי האריז"ל שבהם כתוב שהמשניות וההלכות נמצאות ב'מלכות דיצירה'. כיצד מסתדרים הדברים?
ההסבר הוא, שלכל דבר יש שורש ויש התפשטות. שורשן של המשניות וההלכות הוא ב'מלכות דאצילות' ומשם הן מתפשטות ל'מלכות דיצירה'. ההוכחה הכי טובה לכך היא התשובה לקושייה בדברי האריז"ל: האר"י אומר שהתורה שבכתב - ה'מקרא', נמצא בעולם העשייה. במקומות נוספים בכתבי האריז"ל כתוב שהמקרא הוא ספירת התפארת של עולם האצילות. התשובה לסתירה זו היא, שכל התורה, ה'מקרא' ה'משנה' וה'גמרא', היו באצילות והשתלשלו למטה. ה'מקרא' השתלשל עד לעולם העשייה, ה'משנה' עד לעולם היצירה, וה'גמרא' עד לעולם הבריאה.
עכשיו נחזור לעניינינו ונתחיל להסביר מה קורה בזמן הגלות, שגורם לכך שתלמידי החכמים מתפרנסים מעמי הארץ האוכלים אסור וטמא, כדברי הזהר.
בזמן הגלות, ספירת המלכות של עולם האצילות משתלשלת למטה עד לקליפת נוגה, והיא מחייה את כל הקליפות. כאשר המלכות דאצילות יורדת מטה במה שמכונה 'גלות השכינה' ומגיעה עד קליפת נוגה, אזי גם היא, המלכות דאצילות עצמה, נקראת בשם 'עץ הדעת טוב ורע'.
מכיוון שהמלכות דאצילות נמצאת בתוך הקליפות, כל עבודת ה' של הגלות היא להעלות את המלכות מהקליפה. יוצא אם כך, שכל עבודת ה' של זמן הגלות קשורה לקליפות, וכל ההתעסקות היא עם הקליפות. מכיוון שכך, תלמידי החכמים מתפרנסים מעמי הארץ הקשורים לקליפות.
כיצד מעלים את המלכות מהקליפות? בעולם הזה לא תמיד ברור מה הברוא רוצה ומה הוא לא רוצה, ומנקודת ספק זו יונקות הקליפות. הקליפות טוענות שהבורא לא לגמרי מתנגד אליהן, והעבירות אינם דבר כל כך נורא. טענותיהם של הקליפות מטשטשות את ההבדל שבין הקדושה לקליפה.
לכן מה שצריך לעשות, הוא לברר את ההלכה ולבדוק בדיוק מה מותר ומה אסור, מה ה' רוצה ומה הוא לא רוצה. בכדי שהקליפה לא תוכל לינוק מהקדושה, עלינו להציב קו ברור בין המותר לאסור. עבודה זו היא בירור ההלכות שעשו חז"ל בכל הדורות. ועבודה זו היא ממש התעסקות עם הקליפות.
לפני שמבררים את ההלכה, הרי היא אינה ידועה ולא ברור כיצד ה' מתייחס אליה. כאשר מבררים את ההלכה, מעלים את הניצוצות שבחפצים לקדושה. גם כאשר לומדים רק את טעם ההלכה, מעלים את הניצוצות לקדושה, כיוון שהניצוצות נפלו מספירת החכמה בה נמצאים טעמי ההלכות. כיוון שכך, אומר הזהר הקדוש כי הקושיות שמסתירות את טעמי ההלכות הם מהקליפה.
מחר נמשיך ללמוד על החשיבות של לימוד תורה ובירור ההלכות, ועל כך שהם מעלות את כל הניצוצות מהקליפה.
