היום יום חמישי, חל צום י"ז בתמוז, להלן רקע קצר, מספר הלכות, וזמני צאת הצום.
חז"ל מלמדים כי חמישה דברים אירעו ביום זה:
א. נשתברו הלוחות הראשונות ברדת משה מן ההר ובראותו את העגל והמחולות.
ב. בטל התמיד בעקבות מצב עגום בו הכהנים לא מצאו כבשים להקריב.
ג. הובקעה העיר בחורבן בית שני.
ד. שרף אפוסטומוס הרשע את התורה.
ה. הועמד צלם בהיכל.
בעקבות זאת קבעו חכמים את יום י"ז בתמוז. כמו כן י"ז תמוז פותח את תקופת שלושת השבועות בהם מתאבלים על חורבן בתי המקדש ומתפללים לבניין הבית השלישי. בשבתות שלושת השבועות נקראות שלושת 'הפטרות הפורענות', וקיימות הלכות שונות ואיסורים שונים שמטרתם לעורר את הלב ולההזכיר את החורבן.
הלכות צום י"ז בתמוז:
א. אדם חולה, אפילו שאין בו סכנה – פטור מלהתענות. עוברות ומניקות: לספרדים – אינן מתענות כלל אף כשאינן מצטערות. לאשכנזים – אף שאינן חייבות להתענות, נהגו להחמיר כשאינן חלשות.
ב. תענית זו מותרת ברחיצה ובנעילת הסנדל, אך לאדם בריא, אם בעל נפש הוא, יחמיר ברחיצה וסיכה.
ג. ניתן לקום לפני עלות השחר על מנת לאכול, ובלבד שיתנה קודם השינה שיאכל לאחר הקימה, היינו – שלא מקבל עליו את התענית עד עלות השחר (אף אם ישן), אך אם לא התנה – נוהגים איסור. ויש מתירים לשתות אפילו לא התנה. ולפי הזוהר גם אם התנה – אסור באכילה (אך שתיה – מותרת).
ד. בתפילה מנחה – קורים "ויחל", אך לא מפטירים. אם מתפללים מנחה בזמן מנחה קטנה – הכהנים עולים לדוכן.
ה. מתי אומרים "עננו"? יש בדבר שלושה מנהגים: מנהג האשכנזים – הש"ץ אומרו בשחרית ובמנחה אחר ברכת "גואל ישראל" ואילו הציבור אומרו ב"שומע תפילה" במנחה בלבד, ומנהג הספרדים – שגם הציבור אומרו בשחרית. אמנם, אם שכח לאומרו, אפילו רק הזכיר שם השם של "שומע תפילה" – אין לו לחזור אלא יאמרו לאחר התפילה לפני "יהיו לרצון".
זמני צאת הצום:
חיפה: 20:15 | ירושלים: 20:13 | תל אביב: 20:11 | באר שבע: 20:11 |
