בגמרא, מסכת פסחים דף נ"ד, נכתב שמעוברות חייבות לצום בתשעה באב וביום הכיפורים וכך נפסק להלכה בשו"ע סימן תקנ"ד וכן בהלכות יו"כ סימן תרי"ז.
לפני כ 200 שנה חי ופעל הרב צדקה חוצין בארם צובה שהצטיינה באקלים נוח. באותה תקופה הייתה מגפה בעיר בגדד ולכן הרב לניאדו שלח לשם את הרב צדקה חוצין. בהקדמה לספרו "צדקה ומשפט" מספר הרב חוצין שכשהגיע לבגדד ראה שהמעוברות סובלות מאוד מן הצום בשל היובש והחום הכבד ועל כן התיר למעוברות לאכול ולשתות.
בדורנו חל מהפך בפסיקת ההלכה. היום יש רופאים הטוענים שאישה הרה שצמה עלולה להפיל. לפני שנים ניגש ד"ר וינטרוב שהיה מנהל בית החולים "שערי צדק" לרב יעקב ישראל פישר זצ"ל ואמר לו שביום תשעה באב וביום שלאחריו
יש במחלקה כמות מרובה של לידות מוקדמות והפלות פי שתיים מיום רגיל. היובש גורם להתכווצויות ולהפלות. על סמך הדברים פסק הרב פישר בספרו "אבן ישראל" שאפילו ביום הכיפורים יכולה המעוברת לאכול ולשתות שהרי גם על עובר בן פחות מארבעים יום מחללים את יום הכיפורים. כדבריו פסקו גם הרב הלברשטאם והרבברנדסדופר זצ"ל ופטרו את המעוברות מלצום כיון שאחת מתוך מאה מסתכנת.
מסקנה למעשה: ביום הכיפורים שהצום הוא מדין תורה, לא פוסקים פסיקה גורפת לכל הנשים ההרות. אם הרופא בודק ואומר שהמעוברת יכולה לצום – תצום. אבל בתשעה באב כשהויכוח בין הפוסקים לגבי חובת הצום למעוברות בו הוא על צום מדרבנן, כלל נקוט בידינו שספק דרבנן לקולא, כך שאין מקום להחמיר. כל אישה בהריון בין בתחילת ההריון, בין באמצעו ובין בסופו יכולה לאכול ולשתות בתשעה באב (אלא שלא תאכל מעדנים).
אשה הרה בגיל ארבעים ויותר איננה רשאית אפילו להתחיל בצום כי הרופאים מסכימים שבגיל מבוגר הסיכון להפלה עקב צום גדול יותר ואם התחילה הפלה, שתייה לא תעזור לייצב את המצב ולעצור את ההפלה.
סיכום שיעורו של יעקב יוסף זצ"ל על ידי הרב אריאל לוי
