בכל פעם כשהייתי שומע שילדים שמים את ההורים שלהם בבית אבות סיעודי, הייתי בטוח שזה אומר "לזרוק" אותם שם ובעיניי זה היה דבר נורא. חשבתי שזה הסוף של אותם קשישים, ואני בטוח שרבים מכם חושבים כך.
היום אני מבין שהחשיבה הזו היא לא נכונה, אם מחפשים ליקרים לנו את בית האבות המתאים להם. זה יעניק להם איכות חיים, יאריך את חייהם ויכול למנוע מוות מיותר.
ההורים שלי מזדקנים ובקרוב יצטרכו לעבור לבית אבות סיעודי!
לכולנו קשה לראות את האנשים היקרים לנו ביותר מזדקנים. אני לא יודע אם יצא לכם לחשוב על זה שכשהייתם ילדים, נוער ואולי אפילו עד לא מזמן ראיתם את ההורים שלכם כמבוגרים, אבל היום כשאתם מביטים בתמונות עדכניות שלהם אתם מבינים שהם רק עכשיו באמת מבוגרים ושהם מזדקנים מהר מאוד. ידיעה זו מעוררת תחושה לא נעימה המלווה את השאלה מה יהיה איתם.
זו טעות להרגיש כך, הם בגיל הנכון ליהנות מהחיים ואם הם יזדקקו לעזרה כדי לבצע פעולות בסיסיות או למישהו שידאג להם, אין תחליף לבית אבות סיעודי טוב כדי לספק להם את כל מה שהם צריכים, להקל את שגרת היום יום שלהם ולתת להם איכות חיים.
אמא בבית אבות ואבא לבד בבית?
ההורים שלי הם זוג שמאוד אוהב לבלות זמן איכות יחד ותמיד הם נמצאים אחד בשביל השני, אבל בניהול הבית אבא שלי היה אחראי רק להורדת הזבל ולבדיקת תיבת הדואר. אבא שלי לא יודע להכין אפילו ביצה קשה. בכל פעם שאמא שלי הייתה נוסעת לבקר את סבתא שלי, הוא היה "בוכה" על זה שלא יהיה מי שיבשל ואמא הייתה מכינה לו אוכל לכל השבוע.
יום אחד קרה הדבר שממנו תמיד פחדתי: אמא שלי נפלה ברחוב ושברה את האגן. הניתוחים עברו בהצלחה, אך עכשיו אמא שלי לא מסוגלת לעשות שום דבר, היא צריכה לעבור שיקום ארוך ואבא מתקשה מאוד לעזור לה. אבא תמיד היה תלוי באמא בכל הקשור לעבודות הבית. בנוסף הוא סובל מבעיות גב ומסוכרת,
כך שמבחינתי שניהם לא יכולים להיות לבד.
אני בן יחיד, וחוץ מלקחת כמה ימי חופש מהעבודה כדי להיות איתם לא היה לי מה לעשות. בחרתי להעסיק מטפלת מוסמכת שתטפל באמא, אך הבחירה התגלתה כטעות: ככל שהמטפלת הייתה מקסימה ועשתה את המקסימום שיכלה, זה עדיין לא פתר את הבעיה של אבא. בנוסף, הבית של הוריי או הבית שלי לא היו מותאמים למצב של אמא שלי.
הרגשתי שהמצב של הוריי מתדרדר, לא רק פיזית אלא גם נפשית - שניהם איבדו את שמחת החיים!
להעביר את ההורים שלי לבית אבות סיעודי היא ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים שלי. אמא עברה את השיקום יותר בקלות, אבא לא צריך לדאוג לכלום כרגיל ואמא לא צריכה לדאוג לאבא.
הם פשוט נהנים יום יום מהשהייה בחברת אנשים בגילם ומפעילויות חברתיות והם מקבלים את כל מה שהם צריכים. אני אומר לכם עם יד על הלב, אין תחליף לבית אבות טוב על מנת לתת ליקרים שלנו את איכות החיים שמגיעה להם!
איך בחרתי בית אבות להורים שלי?
ראשית, הייתי חייב לבחור בבית אבות סיעודי שיכול לתת מענה לצרכים של אמא שלי באותה תקופה. לאחר מכן בדקתי את ההרגשה שלי ושל ההורים שלי במקום ואת הצוות. היו בתי אבות שנתנו הרגשה כל כך רעה, עד כדי כך שכשיצאנו מהם התחבקנו שלושתנו ובכינו יחד. לעומת זאת, ביקרנו גם בבתי אבות שגם אני הייתי רוצה להישאר לגור שם יחד עם ההורים שלי.
כמו כן, בדקנו שהמקומות ערוכים למקרי חירום ושיש להם את הרישיונות המתאימים. לבסוף מצאנו את בית האבות שעמד בכל הדרישות שלנו.
לסיום, אני יכול רק לומר לכם, שלפעמים אני מקנא באיכות החיים של ההורים שלי ואם אצטרך לעבור לבית אבות אעשה זאת בשמחה. בית אבות זה לא הסוף, זו התחלה חדשה – בתנאי שבוחרים נכון.
מאמר זה יכול להציל חיים. שתפו אותו עם כל האנשים שזה יכול להועיל להם.
המאמר באדיבות יד לקשיש, דנחי דוד, ייעוץ לגיל הזהב, התקשרו עכשיו 052-25-44-307.
